מת"ק עציון: לפעמים אנחנו עוזרות מעט

10:45-12:00

העניינים כרגיל... פלסטיני  חייב לשלם קנסות תעבורה. אמר שמישהו שאת שמו המדויק אינו יודע – אולי אבו חמד – סגר עסקה שיפחיתו לו את הקנס. במתק אמרו לו לגשת למשטרת קריית ארבע, דבר שכמובן אינו מורשה לעשות.  אבל הוא רוצה לוודא שהמידע שמסר לו האיש הזה, שהקנס שקיבל על 3,000 ₪ יופחת ל-1,600 ₪, אכן אמיתי לפני שיתקדם. הוא לא שילם לאדם שאמר שדיבר עם סילביה. אמרנו לו לדבר עם סילביה בעצמו ונתנו לו את הפרטים שלה וגם את מספר הטלפון במשטרה שם עוסקים בקנסות. למרות שבפעם האחרונה שניסינו להשתמש במספר 35592* זו לא הייתה הצלחה גדולה...

פלסטיני עבד אצל ישראלי – לא ברור אבל משהו בחקלאות... ורצה לשנות את ההגדרה לבנייה. לא ברור מדוע לא יכול היה להמשיך לעבוד אצל מעסיקו בהגדרה כזו. הוא רצה לשנות את ההגדרה בהיתר שלו. אבל במת"ק נאמר לו שאין במחשב אף בקשה מצד המעסיק שלו. דיברנו עם המעסיק שהיה מאוד נרגז בהתחלה כשהזכרתי את מחסוםווטש, אבל כשאמרתי שאני מדברת בשם העובד שלו, שינה את הטונים ואמר שהאיש באמת עובד מצוין וכשיר מאוד, אבל אמרו לו במתק שהאיש מנוע שב"כ. שוב הפנינו את הפלסטיני לסילביה.

נער כבן 15 נורה בזמן שנכנס הביתה. לדברי האב החיילים היו רחוקים ממנו כ400-500 מטרים, וכי הם עצמם אמרו שהנער לא עשה שום דבר שהצדיק זאת. מה עוד חדש?... הם חבשו את רגלו והלבישו לו איזה סד מתכת שנראה מכאיב מאוד.  אין לו כסף לניתוחים של הנער ולא כסף לשלם לעו"ד. נתנו לו את מספרי הטלפון של רופאים לזכויות אדם ושל יש דין, וכן עוד מספרים שניתנו לי על ידי עזיזה, נזירה שאנחנו מכירות. הרגל ממש פצועה. השאלה היא אם הצבא הישראלי, שמודה באחריותו, גם יטפל בזה. האיש אומר שמשפחתו שומרת-חוק ו'אין עליו' דבר. הם מחוסנים ומי שאינו מחוסן לא נכנס אליהם הביתה.
הוא לא הגיש תלונה במשטרה. האב אומר שהנער היה בביה"ח בחברון אבל לא היה בידו לשלם להם את מלוא מחיר הטיפול. הוא אמר ש'קפטן' אחד אמר לו להגיש תלונה במשטרה ושאם הם יעזרו לו, גם הוא יוכל לעזור לו. כסת"ח? האב היה מאוד לא ברור בעניין הזה. לעתים קשה מאוד לקבל פרטים מדויקים, לא רק מפאת קשיי השפה אלא גם משם שאפילו לנו הישראלים לא תמיד קל להתמודד עם בירוקרטיה, על אחת כמה וכמה לפלסטינים כשעליהם להתמודד עם הצבא שאינו מוצא לנחוץ לנקוט נימוסים או הסברים כלשהם. היה מפתה מאוד להעלות זאת לפייסבוק עם כל הדוחות האחרים על הקלות שבה חיילים הורגים ופוצעים פלסטינים, אבל חששנו שהצבא יזהה אותם.

מהנדס מנוע כניסה לישראל ואינו יודע מדוע, מעבר לכך שישב 7 חודשים בכלא במעצר מנהלי... חיילים ערכו חיפוש במכוניתו ומצאו סכין כלשהו. השאלה היא אם לא הושתל שם על ידי החיילים עצמם. היה עליו לשלם קנס של 1,000 ₪ וכעת עומד בפני משפט. שוב הפנינו אותו לסילביה, אמרנו לו כפי שאנו נוהגות תמיד שלא לפנות לעו"ד כלשהו ושאם יידרש, נוכל למסור לו שם של מישהו מהימן.

אחרי היום עם ענת טואג מחסום זיתים והיום במתק אני מרגישה שגם אם לא תמיד אנחנו מצליחות, כמו כנפי הפרפר אנחנו עדיין תורמות במשמרות ובדוחות שלנו למי שרוצים לדעת, ושלעתים אפילו למי שלא... אולי גם להראות לפלסטינים שיש מי שאכפת להן.

[