קלנדיה - אין כסף לאוכל
רק נגמר הרמדאן שנדמה שבכלל לא היה וכבר ניכרת בנייה מואצת של מסלולי הולכת אדם לקראת הרמדאן הבא.
בגלל שאחוזי התחלואה עלו ובגלל שלפני חודש וחצי אבו מאזן הכריז על סגר
כללי לא באתי.
לשוב לקלנדיה, זה קצת כמו מסע בזיכרון, ממקום למקום, מאדם לאדם, מילד לילד.
- איש אחד הזהיר אותי מלעבור את המחסום איפה שבודקים מכוניות, שם זה מסוכן, תלכי רק על הגשר.
- איש אחד סיפר בשבחו של נתניהו ששלח לו ולאשתו ולילדיו כסף, נכון שלא מספיק אבל שלח.
- איש אחד סיפר שבגלל חולי קורונה סגרו את בני-נעים, אבל הוא, שמשפחתו שם בבני נעים והוא כאן, חולק דירה שכורה עם מהגרי עבודה כמותו במחנה פליטים ליד רמאללה, מתפרנס מרוכלות ליד המחסום. עכשיו כבר אין חולים בבני נעים ואין סגר.
- איש אחד סיפר שהסגר הכללי עליו הכריז אבו-מאזן שבעקבותיו נפרשו שו"פים בצירים המרכזיים ובדרכים ארך ימים אחדים, כי שלוחי הצבא הגיעו והניסו את שלוחי הרשות. עכשיו יש סגר רק ברמאללה ורק בשישבת.
במחנה פליטים, במכולת של חבר, הרבה מהמדפים ריקים ממוצרים. זה לא בגלל שלא קיבלנו סחורה, זה בגלל שלא הזמנו סחורה, הסביר החבר.
הבעיה הכי גדולה של הפלסטינים זה לא הקורונה, הבעיה הכי גדולה זה שאין כסף לאוכל. החבר הראה בספר החובות של "הקונים ורושמים" שחייבים לו 7,000 שקל. אין לי לב להזכיר להם, זה לא שהם לא זוכרים, זה שאין להם פרנסה ואין להם ממה לשלם אז אין לי כסף להזמין סחורה.
בחנות שרתה אפלולית. חשבתי שזה בגלל משקפי השמש שלי, אבל לא, האפלולית בחנות הזו ובכל החנויות הסמוכות ובעצם בכל מחנה הפליטים הייתה בגלל הפסקת חשמל. הפסקות חשמל במקום הזה אינן חזון נפרץ. חשמל כמו מים שאמורים להיות מוצרים בסיסיים, כאן אינם מובנים מאיליו. לאגירת מים יש על הגגות דודים שחורים. אבל חשמל לא נאגר בדודים. מי שידו משגת קונה גנרטור ומי שלא – חי בעלטה.
סיפרו שככה זה משעה 11.00. עזבתי בחמש. לא יודעת מתי חזר החשמל אבל כן יודעת שהמוצרים שבמקררים ובמקפיאים עלולים להתקלקל ולהיזרק.
ואסור לשכוח שהחשמל בגדה נקנה בכסף מלא אם לא למעלה ממלא מחברת החשמל הישראלית על כל המשתמע.
בדרך חזור, נוכח שלט חדש אמר לי איש אחד: הם יודעים לכתוב אנגלית וערבית גם, עברית פחות.
