קלנדיה - החיילים הרסו דוכנים של פלסטינים
כשניצה שלחה את הלינק לכתבה שמתארת את הפרעות שחוללו חיילים בסביבות מחסום קלנדיה:
קראתי ומשהו בי הדחיק את הפרטים.
גם כשהגעתי וסיפרו לי שבצד השני, המזרחי של המחסום, הרסו דוכנים, שום דבר לא הכין אותי למראה החורבן ששוב היכה בע' ומשפחתו.
מה שהיה עד לפני ימים אחדים דוכן הפירות המהודר שפרנס את ע' ואשתו, שלושת ילדיהם ואת הוריו וילדיהם הקטנים גם, הוא עכשיו ערימה של פחים זרוקים בצד הדרך. 
"תשע או עשר פעמים שהרסו לנו", אמר לי א' שהיה במקום ההרס ושעל לוח עץ העמיד כמה ארגזים עם כמה פירות למכירה.
הדוכן הזה אינו היחיד שנפל קורבן למלאכת ההרס של הצבא. האזור כולו זרוע פחים, שרידי דוכנים, פירורי שאריות פרנסה.
אדם שעמד מרחוק והביט בי מראש גבעה הניף יד לברכה ובשפת סימנים, שפה ללא מילים, הצמיד את שורשי כפות ידיו המונפות אל על כאומר: אותי הם עצרו.
במבואה למחסום, במקום בו איש אינו יכול לסגת או להתחמק התמקמו ציידי האדם. הם עצרו את השבים מיום עמלם וחיפשו האם מי מהאנשים והנשים עברו בבוקר בלא שיהיה בידו אישור מעבר.
ריח כבד ומחניק של אנכרוניזם נודף מהמותג "משמר הגבול",
יחידה שהמשרתים בה הם ספק חיילים ספק שוטרים.
מה שהוקם כיחידה צבאית ב- 1949 בשם "חיל הספר", שינה ב-1950 את פניו ואת מהותו ל"משמר הגבול" והוכפף למשטרה.
התוצאה היא יחידת כלאיים, מין שעטנז משטרתי צבאי בעל סמכויות מפליגות, יחידה שאינה משמר וקשר לגבול אין לה.
הדבר דומה ל"משמר הלאומי" בארה"ב שאין לו דבר עם שמירת הלאום והוא לא יותר ממיליציה שמבצעת את גחמות השלטון.