בקעת הירדן: בעקבות פשעי הכובש - הריסות בתים, גניבת מים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נורית פופר, עמרי ברנס, דפנה בנאי, אל מישראל וכריסטינה מברצלונה שעושה עבודת מחקר על הסרבניות
09/05/2017
|
בוקר
Seriously? Does this make us safer?
הריסות הבית בג'יפתליק.jpg
הריסות הבית החדש בג'יפתליק  צילום: נורית פופר

 

הריהוט של הזוג הצעיר.jpg
שרידי תכולת הבית של הזוג הצעיר שביתו נהרס בג'יפתליק
צילום: נורית פופר

 

מחסום זעתרה – בשעה 10.00 ובשעה 19.15 שייט כדור פורח מעל המחסום. בחלקו התחתון נראה מכשיר אלקטרוני, כנראה מצלמהinfo-icon.  המחסום עצמו לא מאויש, אך בכל זרוע בצומת חיילים עוצרים מכוניות פלסטינות ובודקים תעודות. שיטה חדשה של העמדת פנים כאילו המחסום "פתוח".

ג'יפתליק – קיבלנו קריאה על הריסת בתים בג'יפתליק קרוב לכביש הראשי. בהגיענו היו שתי מכוניות של האו"ם עם צוות שקיבל דיווח על ההריסה.
עודה כעאבנה, תושב ג'יפתליק שבבקעת הירדן, הוא בן 21. נראה בן 15. ילד. התחתן לפני חמישה חודשים, אך במשך שלוש שנים חסכו הוא ואביו פרוטה לפרוטה ולאט לאט בנו בית לתפארת. בית אבן, 200 מ"ר עם מרפסת. רהיטים יפים וחפצי נוי. עכשיו הכל זרוק בחוץ ומה נשאר מהבית - תל  אבנים ובטון. גם את הדיר החדש הרסו . אכזריות שלא תאמן. את צו ההריסה קיבל בינואר 2016 והוא חשב שאם לא באו עד עכשיו יהיה בסדר. כי מה יעשה? המתנחלים מקבלים עוד ועוד שטחים ובונים בתים בגלל ריבוי טבעי. ומה עם הריבוי הטבעי של הפלסטינים? הם לא מביאים ילדים? הילדים לא רוצים להתחתן ולהקים בית? מאז 1967 נענו 0.5 בקשות להיתרי בנייה - ממש 0 בחמישים שנה. אז בונים  בלית ברירה "לא חוקי" על פי חוקיו הגזעניים של הכובש.

עודה מסתובב בין כל המבקרים אבוד. מי יושיט לו יד? חם. 44 מעלות ואין טיפת צל ומה יעשו הוא ואשתו הטרייה בשמש הקופחת? והצאן? מה חטא? גם הוא לא הוציא אישור בנייה? רבים מהצאן ימותו ללא מחסה.

הוא פונה אלינו בבקשת עזרה, עיניו מתחננות. ומה נעשה? חוץ מלחוש את כאבו אנחנו חסרות אונים.

לקראת סוף הביקור הגיע אנשי Jordan Valley Solidarity  אותם לא ראינו כבר מזמן. בחברתם שתי מתנדבות איטלקיות חמודות, אך חסרות תועלת כמונו.

חיפשנו מכולת בג'יפתליק כדי לקנות סיגריות. נכנסנו לאיזה מקום קטן שבעליו היה כל כך חביב. הוא לא רצה לקחת כסף על הדברים שקנינו וסיפר על עצמו בשמחה: הוא מבית פוריכּ. יש לו 8 ילדים, חלקם נשואים. יש לו בית נוסף בג'יפתליק, אך יש עליו צו הריסה והוא מתדיין עם הכובש בערכאות (של הכובש) על זכותו לגור גם בו. יהיו שיגידו – מדובר בבית שני, למה שיאשרו ? ואין יהודים רבים שיש להם בית שני בגליל או בכרמל ? איזו זכות יש למישהו להתערב בקנין שאדם קונה באופן חוקי ? סיפר לנו שהיה בכלא 3 שנים ומכאן העברית הטובה בפיו.

ביקור במקחול מגלה לנו שרמי בן החודשיים שנולד עם 2 חורים בלב ועם כליה אחת בלבד, נכווה קשה בפלג גופו העליון מקומקום תה שאחיו שפך עליו בלי כוונה. כואב הלב מה שעובר על המתוק הזה.

עלינו לשמורת אום זוקא, גילינו את המקום החדש של המאחז במרחק כשני ק"מ מהכניסה לשמורה, ממש בלב השמורה. כמה מבנים ואזור מגודר לחיות, ערימות תבן וכמובן  המשאית שהוסבה למגורון. הדרך אליהם בלתי עבירה ברכב שאינו 4X4 ומפאת החום ויתרנו על ההליכה הרגלית הארוכה.

משבר המים בברדלה

 

הצנרת החתוכה ומאחוריה משאבת המים של מקורות - בלב העיירה ברדלה 9.5.17.jpg
צינור המים שהצבא חתך, שהשקה את השדות בברדלה. מאחוריו משאבה של מקורות
שואבת חופשי מיםinfo-icon באדמות ברדלה, למען ההתנחלויות.  
צילום דפנה בנאי

 

חממת המלפפונים המיובשת בברדלה.jpg
מלפפונים שיבשו מחוסר מים בברדלה    צילום נורית פופר

 

 הכפר ברדלה הוא הצפוני ביותר בבקעה, אדמותיו מגיעות עד הגבול הנוכחי ואף מעבר לו. הכפר יושב על מעיינות רבים והוא עשיר במי תהום. למרות שהכפר הוכרז כשטח B ישראל הקימה כמה משאבות ענק בלבו. ישראל התירה לפלסטינים לשאוב בכמה מקומות אך הגבילה את העומק שהותר לפלסטינים להגיע אליו וכן אסרה על החלפת המשאבות שהתבלו עם השנים. כתוצאה מכך התייבשו המשאבות הפלסטיניות וכל השאיבה נפלה כפרי בשל לידי מקורות. מקורות הקצתה כמות מים מזערית לתושבי ברדלה לאחר כיבוש הבקעה ב-1967, ומשנה לשנה, עם הגידול באוכלוסייה וההתקדמות הטכנולוגיה, הלכה וגדלה מצוקת המים בברדלה. מכפר שישב על שפע של מים וגידל כל ענף חקלאות שאפשר היה להעלות על הדעת, הפכה ברדלה לכפר שמשווע למים.

להזכירכם – בלב  הכפר, בשטח B (בשליטה מנהלית פלסטינית) ,  ממוקמות המשאבות של מקורות ושואבות את המים של הפלסטינים אל ההתנחלויות !!!

לפני כמה שבועות יצאו מתנחלי מחולה ושדמות מחולה בקמפיין תקשורתי ולחצו על השלטונות בטענה שהפלסטינים מתחברים למשאבות ו"גונבים" להם (למתנחלים) את המים. יכול להיות, אפילו הגיוני, שהפלסטינים התחברו לאותן משאבות ששואבות בתוך הכפר שלהם, אבל  לעזאזל- אלה המים שלהם (!!!) ומי שגונב, גם אם ברשיון (כל מיני הסכמים שישראל אילצה את הפלסטינים לחתום עליהם), ובמקרים רבים ללא רשות – הם המתנחלים. מתנחל ממוצע מקבל מעל 450 ליטר לנפש, פלסטיני – 62 ליטר לנפש!  ואזורים רבים לא מקבלים מים כלל. כל השאיבה של מקורות בבקעת הירדן היא גניבת מים. על פי כל חוק בינלאומי וכל אמנה, אסור לכובש לנצל את משאבי הטבע של השטח הכבוש. ברדלה היא מקרה קיצוני, אך בכל הבקעה הפלסטינים מנועים מלשאוב את המים שלהם, שזורמים מתחתם.

וכך בא הצבא ביום חמישי האחרון וחתך באכזריות את כל הצנרת שהובילה לשדות הפלסטינים. אלפי שדות תירס, חממות ומטעים נידונו לכיליון. עבודה וכסף של שנים ירדו לטמיון. מתנחל שהגיע עם הצבא, לראות שהללו עושים את מה שהכתיבו להם אדוניהם המתנחלים, אמר לחקלאי הפלסטינים "יש לכם יותר מדי שדות , אתם צריכים לבוא אלינו לעבוד בשדות שלנו (בטח ! בשכר רעב- 8 ₪ לשעה, ובתנאי עבדות !)

כשהגענו למקום השתוממו תחילה התושבים על כך שישראלים יהודים מתעניינים במצוקתם (שאלו "אתם זרים?") ואחר כך הרעיפו עלינו חום ואהבה והרבה מאוד תירסים, ואנחנו לא ידענו אנה אנו באים נוכח החביבות של אנשים שכל עולמם חרב עליהם ! וכל זה מידי בני עמנו.