דר הר חברון, בית הכנסת חזון דויד על האדמה הפרטית של משפחת ג׳אעברי מתבסס והולך. לא יוכלו להוסיף ולעבר את החלקה שלהם
0800- 1200
חודש לא הייתי במשמרות ושום דבר לא השתנה (בטח שלא לטובה).
בכביש 60 התנועה מועטה ומחסומים של הצבא יש רק בדהריה ובסמוך . כל יתר הכניסות והיציאות ללא חיילים. התנועה מועטה ממש. כל מגרשי החנייה במחסום מיתר מלאים עד להתפקע.
את כביש 60 מתחזקים בקטע שמתחבר עם כביש 356.
המאחז אשתמוע הולך ומתרחב.
בחברון כמעט ולא מתהלכים אנשים ברחובות. בית הכנסת חזון דויד על האדמה הפרטית של משפחת ג׳אעברי מתבסס והולך. הם את החלקה הקטנה שלהם כבר לא יוכלו לעבד. עוד דבר שאבד.
אנחנו נוסעים לשכונת קפיצה. השער סגור וכמה נשים עוברות (ראו תמונה) מאחורינו עופר אוחנה שמתחיל עם סיפוריו הרגילים ... להפתעתנו החייל מבקש ממנו תעודת זהות כמו שהוא מבקש ממני. וממ׳ הנהג שלנו לא. בסוף כולנו עוברים. אלא מה, רק למכוניות של ישראליים ניתן לעבור שם.
חיילי גדוד 13 של גולני הם עכשיו בחברון.
המכוניות הפלסטיניות חונות מעברו שני של המחסום בקצה ציר ציון. הסחורה עוברת בעגלות.
בית המריבה התקשט בדגלים לכבוד החגים .גם פינת החיילים התקשטה בשלטים חדשים.
התארחנו בביתו של ב׳ שמספר שבסופי שבוע מעמידים חיילים בעמדות שמירה קבועות על ציר המתפללים. הוא דווקא חושב שהעמדות של החיילים שומרות עליהם מפני המתפללים.
בתמונה למטה: צבעו בירוק את כל כתובות הגרפיטי הגזעניות.
הגדילו והרחיבו את עמדת השמירה על בית רחל ולאה ברחוב השוהדא.
מותר לעלות ולרדת במדרגות העוקפות לבית הספר קורדובה ולתל רומיידה רק לתושבי שכונת תל רומיידה הפלסטינית. כל פלסטיני אחר צריך אישורים מיוחדים. שם עיכבו אותנו חיילי גולני לחצי שעה בערך בטענה שאסור לנו להיות שם. מותר רק לאלה שכתוב להם בתעודות הזהות שהם תושבי הרובע היהודי, ולתיירים. מכיוון שהנוהל הזה מצוץ חיכינו בסבלנות. ראוי שמדי פעם נחוש את מה שהפלסטינים חשים כל הזמן.
בתמונה החיילים בודקים את תעודות הזהות שלנו.
יצאנו מחברון לכיוון כביש 35 וזה השלט המוצב עכשיו בכניסה לעידנא.
יצאנו דרך מחסום נגוהות כדי לברר מה עם המסיק בחלקות שבתוך ההתנחלויות ומחוץ לגדר והוברר לנו שכרגע אין טענות.
סך הכל עצוב.
