ירושלים - שער שכם. יום השישי האחרון של רמדאן

יום שישי האחרון לרמדאן, שער שכם

10.30 – הגענו לשער שכם ברכבת הקלה (לשתי התל אביביות בינינו, זו הנסיעה הראשונה ואפשר רק לקוות שזו תופעל בתל אביב עוד בימי חיינו). יום חם מאד .

נהירה בלתי פוסקת של נחילי אדם – גברים (מעל גיל 40) ונשים ולא מעט ילדים יורדים במדרגות המובילות אל שער הכניסה ולפי הנראה לפחות השער עצמו אין כל עצירה. זו הנקודה האחרונה לפני הכניסה לעיר העתיקה ולהר הבית והאוטובוסים המביאים את הקהל למקום מגיעים בזה אחר זה וחונים בעשרותיהם באזורי החנייה שמסביב. במקביל המוני שוטרים מגיעים ומפוזרים באזור כולם חמושים באלות (בנוסף לנשק). וחייל חמוש אחד עומד ומציץ מאחד החרכים בחומה למעלה.

על המדרגות מפוזרות פה ושם מבקשות נדבות מכוסות בשחור (כולל כפפות) לפי הכללים הכי "חרדיים". נראים גם גברים בקפטן לבן ונשים העוטות כובע רחב שוליים מעל לחיג'אב. הכל מתנהל הפעם בשקט וסדר ששני הצדדים מעונינים בו ככל הנראה, וכמויות בלתי פוסקות של פלסטינים ממשיכים להגיע כל זמן שהותנו. התפילה אמורה להתחיל ב-12.45 ולקראת 12 רואים את הפלסטינים ממהרים ומדלגים על המדרגות כדי להגיע בזמן.

תפסנו מקום בצל ופגשנו פלסטיני צלם רויטר'ס שבשיחה אתו קבלנו הסברים על החג ועל הסובב אותנו. בהזדמנות זו סיפר על "שבת האש", השבת שלאחר חג הפסחא שבו בדרך כלל פורצות מריבות אלימות בין כיתות הנוצרים השונות...

לקראת זמן התפילה, עזבנו. נשמנו לרוווחה שהכל עבר בשקט. בתוך הכיבוש הנוראי שמסביב, לפחות זה.....