קלנדיה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
עינה פרידמן (מדווחת) וקבוצה של 13 צעירים אמריקאים בוגרי תגלית
08/06/2016
|
בוקר

בוקר כמעט קל של רמדאן
כשהגענו למחסום בשעה 6:30 כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות והתורים היו קצרים (לא חרגו מן הסככה). אבל בכל זאת היה מתח בתורים, שהתפרץ בפתח למכלאות. כנראה כי מישהו או מישהם ניסו לפרוץ לתוך התור.

גם היה קהל של ממתינים ליד השער ההומניטרי, שטרם נפתח באותו בוקר. בהתחלה שערנו שלא הייתה כוונה לפתוח אותו הבוקר בגלל התורים הקצרים יחסית דרך המכלאות. אבל אז ראינו שחיילת המת"ק הגיעה ( באיחור, כהרגלה) והשער נפתח בשעה 6:35.

בגלל הרעש בתוך הסככה, יצאנו החוצה כדי להדריך את הקבוצה שבאה לבקר במחסום. הצצנו פנימה מדי פעם וראינו שקצב ההתקדמות דרך המכלאות היה סביר. אבל כשחזרנו פנימה (לתוך הסככה) קרוב לשעה 7:30 החיילת האחראית על השער ההומניטרי כבר עזבה. כשהגיע אדם עם מסכה על הפנים שהלך רק בבעזרת מלווהו ועבר לעמוד ליד השער ההומניטרי, צלצלנו למת"ק לבקש שייצא חייל או חיילית לפתוח את השער עבורו. אבל, אחרי חמש דקות, כשאף חייל לא נראה באופק, והאיש והמלווה  עברו לעבור דרך אחד המכלאות, יצרנו תור של 14 אנשים מאחוריו כדי לוודא שאיש לא ידחוף אותו מאחור, חס וחלילה, כי לא שם לב למצבו הגופני ובריאותי.

בשעה 8:00, גם אנחנו עברנו כקבוצה דרך אחד נמכלאות לבידוק, וכולנו הלכנו לאותה תחנת שמא תהיה שם בעיה כלשהי (רציתי להיות קרובה לקבוצה). שם לקח 35 דקות עד כל חברי הקבוצה עברו, בעיקר כי הייתה המתנה של 20 דקות בגלל בעיה עם זוג שנכנס לפנינו – לה נתנו לעבור עם הילדה, ולו לא. יצאנו את המחסום בשעה 8:40.