דרום הר חברון

צופות: 
מוחמד ואריאלה (מדווחת ומצלמת)
08/05/2018
|
בוקר

חברים מחורסה ספרו כי הצבא הקים מחסומים חדשים באזור הפילבוקס והחלטנו לבקר שם כדי לבדוק את טענותיהם.

הגענו לחורסה דרך מחסום בית עווא ונגוהות. הדרך יפהפיה, חבילות החציר לאורך חומת ההפרדה וחסידות ללא גבולות משני צידי החומה.

הבנת המצב בחורסה מחייבת לדעתי כמה מילים על נגוהות (מהויקיפדיה). נגוהות היא התנחלות קהילתית דתית במערב הר חברון המזוהה עם תנועת אמנה. הוקמה כהאחזות נחל בשנת 1982. ב-1988 ההתנחלות בוטלה ועברה לידי צה״ל ושימשה כמפקדה של גדוד 905 של הנחל. ב-1998 המקום שב להיות האחזות נחל של תנועת אמנה והתיישב שם גרעין של תלמידים מישיבת עותניאל שחויילו. הוחלט לחלק את המקום בין האחזות נחל ומדרשה חינוכית אבל עוד בטרם בוצעו ההליכיםהנדרשים המתנחלים קבעו עובדות בשטח ורב עם משפחתו הגיעו לגור במקום ואחריו בחורי הישיבה שנשאו הביאו גם הם את משפחותיהם. ב-1999 נגוהות אוזרחה אך ללא הסדרי תב״ע. 

בסוף 2001 הוקם מאחז של מספר קראוונים על גבעה סמוכה לנגוהות - הבוסטר או ״גבעת הבוסתן״ . ב-2003 הוצא צו הריסה למקום שעומד עד היום ומאחז נוסף, שכונת הכרם, נהרס על ידי המנהל האזרחי בנובמבר 2009 וב-2012 נהרסו שוב מבנים באותו מאחז. 

בתחילת ההתיישבות האזרחית בנגוהות הגישה ליישוב היתה דרך כביש אדוריים-נגוהות, אבל ב-1999, כחלק מהסכם וואי השליטה בחלק מהדרך עברה לאחריותה הבטחונית של הרשות הפלסטינית. עם פרוץ האינתיפדה השניה הציר נסגר לתנועה ותושבי נגוהות נאלצו להגיע ליישוב דרך שקף וחבל לכיש, כך שנגועות היתה מנותקת באופן יחסי משאר יישובי דרום הר חברון. במקביל, צה״ל אסר באותה תקופה על תנועת פלסטינים בכביש המחבר את נגוהות לקו הירוק. ב-2006 הוגשה עתירה לבג״ץ כנגד איסור זה וב-2009 בג״ץ הורה על פתיחת הכביש לפלסטינים. 

כשנוסעים היום בדרך לנגוהות רואים  את נגוהות ב׳ ונגוהות ג׳ וקראוואן חדש ששומר על חוות כבשים, נגוהות די ?? 

 


נגוהות ד׳ ???

 

פרסומים של המועצה האזורית הר חברון קוראים לבוא להתיישב בנגוהות ״רק 20 דקות מכביש 6״. 

כנראה שלתושבי נגוהות נמאס לנסוע בדרך הארוכה ולכן הוחלט לבנות את הפילבוקס בלב חורסה כדי לאבטח את נסיעתם של המתנחלים. כמובן שהדבר מחייב סגירת כבישים לתושבים המקומיים בלב היישוב שלהם. כשהגענו לחורסה ראינו את כל המחסומים שמקשטים את הכפר. כל המחסומים הוקמו במרכז הכפר בין המסגד לבית הספר ולדיוואן. התושבים סיפרו כי נעשו מדידות לשערים נוספים. המחסום המרגיז מכולם היה בפיתחו של בית הספר לבנות, ״מחסום האיוולת״ לדעתי ואכן משהו התעשת והמחסום הוסר לאחר מספר ימים.התושבים ספרו כי בנות בית הספר כל כך נבהלו מהתקנת המחסום וברחו מבית הספר. 

בגלל המחסומים אנשים לא מתקרבים לאזור. יוסוף מהחנות למזון לבהמות מספר כי המכירות ירדו ב-80% .הדיוואן לא עובד כפי שעבד קודם כי שני מחסומים מונעים את הכניסה למכוניות וחל איסור על זיקוקים. כשמגיעה האספקה לחיילים המעבר ליד הדיוואן סגור גם להולכי רגל. הפגיעה אינה רק בחופש התנועה אלא גם בפרנסה. בגללהמחסומים התחבורה נותבה לדרך אחת צרה ומתחילת החודש היו במקום מספר תאונות. המועצה בקשה לעשות כיכר במקום אבל הצבא התנגד משום שהאטת המהירות בכיכר מהווה סיכון בטחוני למתנחלים.

הרבה אנשים עצרו אותנו כדי לדבר. ״שבשו לנו את כל החיים״ הם אמרו.

6000 תושבים חיים בחורסה, אבל מה הם ומי הם לעומת 45 המשפחות שמתגוררות בנגוהות.

צילום: 
אריאלה סלונים