קלנדיה - מעבר אטי, תורים ארוכים, רוח מקפיאה

שגרה של כיבוש

חמש תחנות בידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30. קור כלבים בחוץ (וגם בפנים, איפה שגם די חשוך כי רק 4 מבין 12 הנורות דולקות), והתורים השתרעו מעבר לסככה לתוך הרוח החזקה והמקפיאה. כשנכנסנו ראינו שהתורים בתוך השרוולים (הפרוזדורים הקצרים המובלים לתוך תחנות הבידוק) היו קצרים מאוד ובכל זאת הקרוסלות בקצה ה"מכלאות" (המעברים הצרים בין סורגים) לא נפתחו ע"י החייל האחראי עליהן. חשבנו שאולי הוא נרדם. אבל היה ער למדי ואחרי שהופענו הוא התחיל לפתוח את הקרוסלות למשך זמן ארוך יותר וזה עזר להכניס אנשים פנימה מן הרוח.

מצב זה נמשך עד 6:05, כאשר המחליפה שלו התחילה להפעיל את הקרוסלות ומשום מה לא פתחה את זו בקצה המכלאה הימנית במשך מספר סיבובים. כיוון שלא יכולנו ליצור קשר ישר אתה בתוך הביתן, צלצלנו למוקד ובקשנו שהחיל התורן שם יידע אותה על המצב. כאשר גם זה לא עזר, תפסנו את תשומת לבה דרך החלון של הביתן (שממנו היא לא הייתה מוכנה לצאת או לפתוח את הדלת, וזה בסדר) וניסינו עם תנועות ידיים ליידע אותה על הבעיה – ללא הצלחה.

ואז, בשעה 6:15, בדיוק בהתחלת קריסת התור הימני, שלא זז בכלל כאשר האחרים התקדמו, הגיעו קצין מת"ק ( המנהל האזרחי) ומאבטח שהצילו את המצב בכך שפתחו את שלוש הקרוסלות ביחד. לאחר מכן החיילת האחראית על הקרוסלות דאגה להכניס מספר גדול של אנשים כל פעם שהיא פתחה אותן, כדי שרוב האנשים העומדים בתורים תמיד היו בתוך הסככה.

השער ההומניטרי נפתח ב-6:15 והופעל כהלכה עד קצת לפני 7:00. בשיחה קצרה עם קצין המת"ק למדנו שהבניין החדש אמור להפתח במרץ והמעבר לאנשים עם כרטיסים ביומטרים אמור להיות מהיר ביותר. נשמח מאוד לדווח על כך.

בשעה 7:00  הצטרפנו לאחד התורים הקצרים שעוברים דרך המכלאות ויצאנו את המחסום תוך 15 דקות.