א-סוויעה, ג'מאעין

צופות: 
עליה ש., חנה ז ( מדווחת), אנה ש., רות ש. (אורחת) - עם נדים.
08/05/2016
|
בוקר

תמצית הדברים

כמחצית מתושבי א-סוויעה (כ-1,500, איש) כפי שנאמר לנו נמצאים בלי מיםinfo-icon כבר מזה 4 ימים—לאחר שחברת מקורות תקנה את השיבר הראשי השולט על הספקת המים לכפר.

נמסר לנו שהיעדר תשתית הביוב בג'מאעין עלול לגרום לבעית תחלואה חמורה. כמו כן, בעבור תיקון תשתית רשת החשמל, חברת החשמל דרשה מהבלדיה של ג’מעין סכום של כ-2 מיליון ש’’ח.

                                                        *****

א-סוויעה. אוכלוסיה של 3,000 איש.

מזכיר המדג’לס, א. אומר לנו, עם הגעתנו: ‘’אין חדש.’’ אך כשאנו שואלות אותו על הספקת המים, הוא מגלה שבכפר סובלים ממחסור חמור במים.

מים. לדבריו, לכמחצית מתושבי א-סוויעה (כ-2,000—1,500 איש) אין מים זורמים בבתיהם מזה 4 ימים. מאז כחודש, ממשיך א, כאשר מקורות ‘’תיקן’’ את השיבר הראשי ששולט על הספקת המים בכפר, לחץ המים בבתים פתאום ירד מ-18 ל-16/14 מיליברים. מים מגיעים לשדות באותו קו גובה של השיבר, אך לא לבתים שנמצאים בשטח מעליו. הוא אומר שהמדג’לס בקש מהרשות לעזור לפתור את הבעיה החמורה הזאת.

האם מקורות תיקן את השיבר או סגרinfo-icon אותו למחצה?

התושבים, לדברי א., נאלצים לקנות בקבובי מים (הוצאה יקרה) או לסחוב מיכלים כבדים מהשדות להר.

כפי שסופר לעליה מספר ימים לאחר מכן, רק לאחר 6 ימים, חזרו מים לאותם אנשים שנותרו ללא הספקת מים.

חשמל. א. מסביר לנו שלכל תושב שעון מדידה בביתו, אך החברה גובה מהכפר בכללותו בחשבון אחד. בקשנו לראות את החשבון כדי להבין למה בבית פוריק—שאת חשבונם הראו לנו בעבר—גבו עבור פריט ‘’שונות’’ (ללא פירוט נוסף) סכום גבוה מאוד. א. מספר שעלות סעיף זה בדרך כלל עומד על 11 ש’’ח.

ג’מאעין. למרות שלא ציפה לנו, ראש הבלדיה קבל אותנו בסבר פנים יפות ושיתף אותנו במספר בעיות שכפרו (המונה כ-12,000 איש), מתמודד איתם.

תעסוקה. חקלאות, גידול עצי זית, מחצבות אבן בשטחCובשטח  B. 

מתנחלים. לפני כשנה, מספר ראש הבלדיה, מתנחלים מכפר תפוח כרתו 45 עצי זית באדמותיהם של ג’מאעין בשטח C , שקרובות לתפוח. לאחרונה זה כבר לא קורה.

צבא. מחצבות האבן של ג׳מאעין בשטח C לא פועלות כלל - מאז שהצבא החרים את כלי העבודה שלהם. תחילה, נדרשו אשורי עבודה, אך עד מהרה, נמסר שעקב ׳סיבות בטחוניות׳, נאסר על התושבים לעבוד שם בכלל. כעת, ממשיך המארח שלנו, איש איננו עובד במקום.(מצב זה, מוסיפה חנה, מדווח בדו’’ח של הבנק העולמי).לדברי ראש הבלדיה, במחצבות שבשטח B אכן עובדים, ואף מוכרים את אבן ג’מאעין הידועה למדינות המפרץ.

שרותי בריאות. הודות לעזרת הגרמנים, הם נהנים משרותי רופא שלוש פעמים

בשבוע. ביתר הימים, תושבים חולים נאלצים לנסוע לנבלוס או לחווארה.

ביוב הינו בעית בריאות מאוד רצינית, כי חסר להם תשתית ביוב כולל יחידת טיפול בביוב. על כן, משאבות ניידות מיוחדות שואבות את הביוב ולאחר מכן, שופכות אותו בשדות. עלות יחידת טפול בביוב הוא בסדר גודל של מיליונים (שקלים). להשיג סכום כזה, מעריך ראש הבלדיה, דורש חסכונות של כ-15 שנה. והוא מסכם:’’זוהי בעית חרום אמיתית’’. 

בעיות חשמל. לפני כשנתיים, ובמשך כארבעה חודשים, אמר ראש הבלדיה, היו לנו חשבונות חשמל נמוכים. הוא התריע על כך לחברת החשמל מספר פעמים, עד אשר באו לבדוק את התשתיות. לאחר מכן, גבו מהכפר סכום עתק של כ-1,900,000 ש״ח עבור תיקונים; דרשו תשלום מיידי, ורק לאחר ניהול משא ומתן, הסכימו לקבל את כסוי החוב בתשלומים. ראש הבלדיה פנה בכתב למשרד הארגיה ולמשרד האוצר, אך לא נענה. על מנת להימנע מתשלום של כ-30,000 ש״ח בעבור ריבית על עיכוב בתשלום של כ-3  חודשים, הבלדיה נאלצה לוותר, ושילמה מיליון ש״ח ב-4 תשלומים. הרשות הפלסטינית כיסתה את יתרת החשבון.

   אי אפשר שלא לתהות: מי אחראי לשאת בהוצאות התיקונים בתשתית חברת החשמל - הצרכנים בכפר, או החברה עצמה? צרכנים ישראלים אינם משלמים עבור תיקון תשתיות החברה.

    הספקת החשמל עדיין לא מספיק טובה, ומעת לעת, ישנן הפסקות חשמל. לדברי ראש הבלדיה ישנם שני קווי חשמל עיקריים; אחת כנראה בעבור המתנחלים באיזור.