קלנדיה - על הזילות

צופות: 
תמר פליישמן.
07/10/2018
|
אחה"צ
  •  על זילות חייהם ומותם של הפלסטינים מעידה העובדה שהגופה של מוחמד עליאן שנרצח בערב כיפור בפתח העיר העתיקה טרם הועברה למשפחתו.
  • על זילות גופם של הפלסטינים מעידה תגובת הצבא כלפי הפלסטינים שנכחו באירוע  שבו  חיילים נכנסו בטעות עם רכב צבאי למחנה הפליטים.

מפקד כוח החילוץ אמר: "הכוחות ביצעו שימוש נרחב באמצעים לפיזור הפגנות ובפעילותם המקצועית הביאו לחילוץ החיילים ממחנה הפליטים" (כך בתקשורת).

אני לא מכירה את נהלי החילוץ ולא את האמצעים שבהם השתמשו, אבל מה שסופר לי ע"י בעל עסק במקום זה שעשרות חיילים פשטו על המקום, פקדו על הפלסטינים לא לשהות מחוץ לבתים ולחנויות, והוא, שרצה לנעול את חנותו ולנוס על נפשו, חייל בעט בו ברגל ובבטן, דחף אותו פנימה וזרק לתוך החנות רימון הלם שגרם ללקוחה לאבד את ההכרה.

הוא, המספר, נזקק לשלושה ימי התאוששות מטראומת הנפש וכאבי הגוף.

  • על זילות רכושם של הפלסטינים מעידות הריסות בתי עסק והחרמת כל שהיה בם,

כך חנות הפירות של עבדאללה תמימי שלאחר שנים רבות כל כך שפירנסה את משפחתו שלו ושל הוריו – כמו לא הייתה מעולם.

כמו בית העסק של נאפז, מזנון מקורה בתוך משאית, מקום שפעל והיה שוקק חיים גם בימי הצום של חודש הרמדאן עד שנגזל מבעליו. מי שעשה את זה זה הצבא מבית אל, סיפר נאפז.

כמו סככת נהגי הטקסי בצדו הדרומי של המחסום שלא מצאה חן בעיני שוטרים ואחת לכמה ימים או שבועות מגיע מי מהם ומעיף את גגון הקרטון האימפרוביזורי שמגן על היושבים תחתיו מהשמש.

למה? כי אין רישיון. אין רישיון לנהגים, אין רישיון לנאפז ובטח שלעבדאללה אין רישיון.