קלנדיה - ביום שאחרי הבריחה מכלא גלבוע

הרבה שנים אני באה לקלנדיה, הרבה חברים ומכרים עשיתי בקלנדיה, אבל אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה נהרה על פני כל כך הרבה האנשים כמו ביום שאחרי הבריחה מכלא גלבוע .

כמו יושרו קמטי פנים של מי שהשגרה היחידה שידועה לו היא שגרת האיום המתמיד האורב בכל קרן רחוב ובכל שעה משעות היממה.

לא הכבישים הפקוקים ולא הסגר לרגל חגם של היהודים, גם לא שלושה נערים שנכלאו בידי שוטרים בתאי הכליאה המבוטנים ואין יודע על מה ועד מתי, כל אלו ועוד לא העיבו על תחושות הגאווה וההזדהות עם ששת הבורחים שגברו על המערכת והפכו באחת לגיבורי העם.

גיבורים ששוב אינם הם אלא אנחנו.