מניעת גישה מהפלסטינים לאתרי מורשת ודת בהרי ירושלים-רמאללה

בית-איכסא ונבי לימון שהפך לשמורת אלוני שמואל
החיפוש אחר דרכי הגעה לנבי לימון ובית איכסא החל כבר במשמרת הקודמת בדרך לנבי סמואל.  במציאות הגאוגרפית וההיסטורית הם כפרים שכנים. במציאות של הכיבוש הם איים נפרדים ומנותקים בים של התנחלויות צפון עוטף ירושלים. הפעם החיפוש הצליח. על כביש האפרטהייד 443, שנסלל על אדמות פלסטינים,  גילינו את מחסום  ג'יב,   עברנו דרכו למרות האזהרות וההודעה שלא נוכל לצאת.  משם התקדמנו למחסום  בית איכסא, שחוסם ומפקח על תושבי הכפר בלבד. דוח בצלם מ 2016 מוקדש למחסום הזה, שבודד את הכפר וגרם ל-600 מתושביו בעלי תעודות זיהוי כחולות (ישראליות) להתגורר מחוץ לכפר. לפי הדוח הכניסה לכפר דרך המחסום הפרטי מותרת אך ורק לתושביו הרשומים של הכפר או לבעלי אישור מיוחד.  ככה שדי פקפקנו שנצליח להגיע. בשני המחסומים עכבו אותנו ודרשו תעודות זהות ולבסוף התרצו ונתנו לנו לעבור (האם זה אומר שחוקית אינם יכולים למנוע מאתנו גישה לכפר?)

גורל תושבי הכפר שנמצא באזור B, שישה קמ"ר מירושלים, אכזרי וסבוך במיוחד. ישראל לא מצליחה לבלוע או להקיא אותו . עברו המפואר כאחד  מ- 24 כפרי הכס (throne villages) ששלטו בגדה בת קופה העותומאנית ניכר  במרכז העתיק והמשופץ שכולל היום מכשירי ספורט סופר מתוחכמים. ההחלטה העיצובית לקשר באמצעות תכנון ועיצוב מקבילים את נבי לימון (ממנו נותרו עצי אלון ענקים ) שנמצא מחוץ לכפר עם  המתחם העתיק שבלב הכפר מבטאת היטב את הקשר והזיקה בין שני אתרי המורשת הדתי והאזרחי. בשניהם הבסיס הוא טרסות נמוכות ורחבות שחלקן העליון שטוח רחב ורב שימושי . 

ממקאם נבי לימון  נותרו עצי האלון הגדולים והעתיקים מסביבם עוצבו טרסות עם משטחי ישיבה והליכה נרחבים באותו סגנון כמו בשיקום האזור המבנים העתיקים בכפר.

אחת הסיבות להתעקשות להגיע הייתה לבחון את משמעות הניתוק בין הכפרים ומניעת הגישה של תושבי בית -איכסא למסגד הקדוש האזורי בנבי סמואל. בהקשר זה השינוי שחל במפות מחייב תשומת לב ומודגם כאן ע"י ההשוואה בין מפת האזור מ1980 ומפה מ2016. בראשונה הסמל המציין מקום מוסלמי קדוש הוא בנבי סמואל בלבד: בשנייה בנבי סמואל מופיעה המנורה ואילו ליד בית-איכסא מופיע נבי לימון עם הסמליל של מקום מוסלמי .

אחד הדברים הראשונים שעשינו בנבי לימון ובבית -איכסא היה לצפות בנבי סמואל. מכל מקום באזור רואים את מסגד נבי סמואל היושב על ההר הגבוהה ביותר בהרי ירושלים שפסגתו מגיעה לרום 885  מ. "הר השמחה" קראו לו הצלבנים כי ממנו הם ראו לראשונה את ירושלים -בית איכסה ממולו יושבת על הר ברום 750 מ מופרדת ממנו ברשת של גדרות, חומות מחסומים ומנהרות בכמות מטורפת. רשת זו היא  המורשת הנופית שישראל מצמיחה שם לכבוד קשר רציף בין: רמות אלון, הר שמואל, גבעון החדשה, גבעת זאב והלאה כמובן בית חורון ,כלא עופר ובתווך כלואות גם כזכור אדמות ביתוניה  והמקאמים אום א-שייח' ושייח' זיתון אליהם מנועים הפלסטינים מלהגיע.

בסרטים של מחסום ווטש ושל "עמק שווה" על נבי סמואל מדבר תושב הכפר הפלסטיני עיד על המתפללים הבודדים שפוקדים היום את מסגד . וזאת בניגוד לעבר כאשר אל המסגד זרמו פלסטינים מכל האזור. בדוח החשוב מ 2010 של איה קניוק ותמר גולדשמיט, מדווח על התנהלות מפקד האוכלוסין בכפר . התנהלות -שהיעד הלא באמת מוסתר שלה- הוא צמצום מספר הרשומים כבני הכפר.

צמצום מספר התושבים המוסלמים היווה יעד מרגע שהכפר נכבש ב67 לאחר הכישלון הצורב לכבוש אותו ב48.    ב73 נהרסו בתי  הכפר שהקיפו את המסגד . בשארית הדחוקה שנותרה לבני הכפר מאחורי המחסום הממוקם בין הכפר למסגד  -עומד היום בהתרסה בניין  משופץ שקנתה אגודה ירושלמית ממוכתר הכפר ועליה מתנוסס השלט " ראשית ירושלים ". מבניין "ראשית ירושלים " משונע כל הכיבוד והציוד להילולות  שמואל הנביא שבאתר הגן הלאומי נבי סמואל. אתר שילך ויצבור תאוצה במפת הצלינות החדשה שישראל ורט"ג מפתחים. 

 "בנין הקבר וכל הכפר סביב הוא הקדש מוסלמי (ואקף) ונמצא בפיקוח משפחת אלעלמי בירושלים." כותב אפילו ציוני נלהב כמו זאב וילנאי ב1951 (מצבות קודש בארץ ישראל כרך א' ע'283 מהדורה שלשית) 1885

 מפת צפון ירושלים דרום רמאלה מתוך מדריך ישראל : יהודה : עורך הכרך ספי בן יוסף 1980

עד כמה השתנתה המפה בין 1980 ל מפה זו של הוצאת "מפה" מ2016?

המניפולציות האלו במפות הישראליות מכוונות לעתיד לאומי/דתי יהודי מונופוליסטי . והן מסמנות שפניהן  למשוך את השטיח מתחת לבסיס הרחב של שלושת הדתות המונותאיסטיות הראות בגיבורי התנ"ך את האבות המשותפים.

מפה האלטרנטיבית שלנו  של צפון ירושלים ודרום רמאללה -תשקף מחד  את המקאמים הפלסטינים שגישת הפלסטינים אליהם נמנעת ומאידך את נבי סמואל המסגד שנבנה על מנזר  ומבצר צלבני על בסיס מקום קבורתו האפשרי של שמואל הנביא- שגישת הפלסטינים אילו חסומה היום כמעט הרמטית  .  

מפת האזור שבין ירושלים לרמאלה הכוללת את 4 אתרים מקודשים לפלסטינים : 1,2 אום א-שייח' ושייח' זיתון חסומים לחלוטין. 3.מסגד נבי סמואל נגיש לתושבי הכפר הרשומים או פלסטינים עם תעודות כחולות.4. נבי לימון נגיש רק לתושבי בית איכסא הרשומים.