קלנדיה - שוב תורים ומעבר אטי במחסום החדש

צופות: 
ורג'ניה סיון, י. (אורח מהולנד), עינה פרידמן (מדווחת)
07/05/2019
|
בוקר

כבר מקלקלים את קלנדיה החדש

ברגע שהגענו למחסום החדש בקלנדיה בשעה 6:20, ראינו מצב שונה ממה שהתרגלנו אליו בשבועות האחרונים. ראשית, בנוסף לאלה שנכנסו ישר פנימה, קבוצות קטנות של אנשים התקהלו בדמוי-המרפסת שמובילה לשלוש ההכניסות ("סלאלומים") למחסום. שנית, בפעם הראשונה ראינו שתורים מצטברים בתוך הסלאלומים האלה. ושלישית, ראינו בפעם הראשונה אור (דומה לרמזור) מעל כל אחת מן הכניסות שהשתנה מאדום לירוק כל פעם שהתור התקדם – ז"א כל פעם שהקרוסלה בקצה הסלאלום נפתחה.

קצת נדהמנו מן המצב הזה, שדמה יותר מדי למציאות במחסום הישן.

ניסינו להבין מה השתנה הבוקר הזה מכל הבקרים. היה היום השני של רמדאן, אבל זה לא היה צריך להשפיע ככה או אחרת. זה גם היה היום האחרון לפני סגרinfo-icon של יומיים, וחשבנו שאולי הכנות לזה הביאו יותר אנשים מהרגיל להכנס למזרח ירושלים. איש אחד שניגש לדבר אתנו אמר שבגלל הסגר הצפוי, לא די לאנשים עם היתר ביומטרי לעבור דרך הבידוק האלקטרוני אלא שהם גם צריכים להראות לחיילים בתא הבידוק את ההיתר המודפס שלהם  – דבר שאילו היה נכון באמת היה מעכב את תהליך לא מעט. אבל זה נשמע לנו די מוזר.

בינתיים, במשך השעה שעמדנו בחוץ פגשנו שני אנשים מן הקבוצה החדשה של EAPP . הם ידעו משיחות עם הרכזית של הקבוצה הקודמת שאנו אולי נשנה את סידור העבודה שלנו בקלנדיה ובית לחם בגלל השיפורים ובקשו מידע מדויקת כדי שנוכל לתאם ימי נוכחות. הבטחנו ליידע אותם כאשר יהיה לנו סידור עבודה חדש. אחר-כך אחד מהם ראה איש שחזר מתוך אזור הבידוק ניגש אליו לשאול מה קרה. האיש הצעיר היה בדרך לקונסוליה האמריקאית, מצויד עם מסמך שיש לו תור, אבל לא מצויד עם היתר כניסה לישראל. הוא סיפר שהחייל שפגש אותו בפנים קרע את המסמך לגבי התור ושלח אותו בחזרה. לא היינו עדות למקרה אבל האמת היא שקריעת מסמך כזה לא נשמע לנו התנהגות ראויה של החיילים שבאים במגע פיזי עם פלסטינים במחסום (ז"א חיילים של המנהל האזרחי). רשמנו לפנינו את המקרה.

בשעה 7:15 הצטרפנו לתור באחד הסלאלומים ואחרי המתנה קצרה מאוד הגענו  ל"לובי" לפני אולם הבידוק ועוד קרוסלה. שוב ההמתנה הייתה די קצרה, עברנו את הקורסלה, את מכונה השיקוף ואת המגנומטר, וקרוסלה שלישית, ונכנסנו לאולם הבידוק.  ואז הבננו לפחות חלק מן הסיבה לעיכוב התהליך בבוקר הזה. פגשנו שם  את אחד ה"סלבס" של המחסום הישן, מיודענו השוטר מ., אשר ידוע כמאצץ לעצמו תפקידים של חיילים מיומנים שעושים את עבודתם נאמנה, מסבך הליכים פשוטים ויעילים ומשאיר שובל של אנטגוניזם פלסטיני מאחוריו.  כך היה עושה ליד השער ההומניטרי במחסום הישן, וכך עשה גם הבוקר במחסום החדש בזה שהעמיד את עצמו עם מאבטח או שוטר צעיר לידו, כמבצע טרום-בדיקה של המסמכים של העוברים מספר צעדים לפני אותה בדיקה עצמה ע"י החיילים העובדים בתוך תא הבידוק. כך, למשל בעניינינו, המאבטח (או שמא שוטר צעיר) ביקש מאתנו לראות את תעודות הזהות שלנו, קרא אותן בעיון, וסיפר לשוטר מ. (במבט בוז על פניו ובטון קולו) ש"הן ישראליות!" אנחנו הראנו את התגים שלנו לשוטר מ. ולזכותו הוא השיב לצעיר: "נשות ווטש. תחזיר להן את תעודות. תן להן לעבור." אז השוטר מ. פנה לבדוק את הדרכון והויזה של האורח שלנו, וכן הלאה. משם הלכנו כשבעה צעדים קדימה והראנו את אותם המסמכים לחיילים בתא הבידוק. כאן עברנו בזריזות.

אז מה היה לנו שם? מי צריך את הסירבול הזה? השקיעו במקום הזה מליוני שקלים, ומתגאים בטכנולוגיה  מתקדמת שמיועדת לא רק לאפשר מעבר מהיר וקל אלא גם למנוע עד כמה שאפשר מגע בין הפלסטינים והחיילים ושוטרים ישראלים -- לטובת שני הצצדים -- והנה עומד שם שוטר ומחבל בשיטה! לשם מה?

אולי אנו לא הוגנות כלפיו. אולי הוא רק ממלא פקודות מלמעלה (משר בטחון הפנים? ראש הממשלה?) לקלקל את ההקלה שהפלסטינים מרגישים בשיטה החדשה, ודווקא ברמדאן, כגמול על מטר הטילים מעזה יומיים לפני-כן. לציניקנים יש הסברים אחרים. נחסוך לכם אותם.