מחסום הזיתים: יום השישי השלישי של רמדאן

הגענו בשעה 9, וכבר בדרך מהחניה למחסום אמרו לנו השוטרים שהיום עוברים פחות אנשים מהצפוי. כך היה כל המשמרת, שנמשכה עד 12.

הגיעו הרבה פחות בני אדם משנים קודמות, רובם בלי בגדי חג מסורתיים, והרבה יותר נשים מגברים. שלוש עמדות בדיקה מוצבות בעלייה לכיוון מבנה המחסום, הבודקים/בודקות הם חיילים מיחידת מתאֵם פעולות הממשלה בשטחים (חיילי מת"קים) או מהמשטרה הצבאית. קבוצת  מג"בניקים מאבטחים אחרי המעבר (אחד עם נשק שלוף עומד בעמדת תצפית מעל מגרש החניה). בנוסף, חיילי וחיילות המת"ק ובראשם סג"מ צעיר פרושים בשטח ופותרים בעיות. על חיילי המשטרה הצבאית מפקדת קצינה בדרגת סגן.

שיפור: השנה לא הייתה בשלב זה בדיקת מגנומטרים לגוף ולמטען. זה נעשה רק במכשירי השיקוף והמגנומטרים הקבועים שבמבנה המחסום וחסך זמן.

באופן כללי לא חורגים מההוראות הידועות, אבל בעוד שבידי חיילי המת"ק יש גם כמה הוראות בירוקרטיות מבית הילל, רוב שוטרי המג"ב  וחיילי המשטרה הצבאית מייצגים את בית שמאי בהתלהבות. עומדים ליד הבודקה, גוערים באגרסיביות  ארג'עו לוורא וגם וואחד-וואחד (לכו לאחור,אחד-אחד) במחכים בתור, ועוסקים בחדווה ב"פִרְסוס", שזו פעולת ההחזרה של מי שלא הותר לו לעבור כי הוא מנוע בטחוני.

קצין מת"ק נעים הליכות שפגשנו בהגיענו, פרש בפנינו את ההוראות של היום: נשים עוברות למעט מנועות (מנועות מעבר מהכניסה לישראל); כך גם גברים מגיל 55 ומעלה; ילדים עד גיל 12 עוברים רק עם קרוב מדרגה ראשונה; נערים וגברים בגיךאי 12-45 אסורים במעבר; ובגילאי 55-45 עם היתר עבודה בישראל, שכולל גם את יום שישי. 

אחרי זמן קצר הגיעו שתי נשים עם שני ילדים. הצעירה הייתה מנועה, ולכן לא הסכימו להעביר את בנה עם האישה השנייה, למרות שהאם נתנה את הסכמתה הבלתי מסויגת לכך. אחרי ניסיונות שכנוע והתלבטויות חזרו ארבעתם על עקבותיהם. ניסינו להבין מה ההיגיון, ונענינו שרק הורים יכולים להשגיח על ילדיהם. ברור שההוראה נועדה למנוע ממבוגר להעביר יותר ילדים, כולל של הורים מנועים.

נציגי המת"ק אישרו לבדוק גם תעודות מהטלפון הסלולרי, והיו צריכים לשכנע את המג"בניקים וחיילי המעברים שהתנגדו בטענה  ש"אף פעם לא העברנו תעודות מהטלפון". נו, באמת, פעם גם הבודקים עצמם לא בדקו את התעודות באפליקציה בטלפון... בכלל, ההתרשמות שלנו מעבודתם של נציגי המת"ק הייתה חיובית מאוד. הם באמת ניסו לעזור לפלסטינים ככל שיכלו, ובצורה נעימה. לטענתם - בכך שהם עוצרים כבר כאן את מי שלא עומד בקריטריונים שנקבעו, הם חוסכים לו זמן ואת הטיפוס במעלה הדרך למבנה המחסום, כי שם ממילא לא יעבירו אותו...
אגב, הם התפלאו על הבקיאות שהפגנו בכל נושא ההיתרים. הצענו שיעיינו באתר שלנו.

בשלב מסוים הגיע לביקור מפקד המג"ב באזור (עם כיפה) ושוחח איתנו ארוכות. שאלנו אותו אם יש אפשרות לשיקול דעת במחסום. הצגנו לו את מקרה דוח תמר פליישמן האחרון מקלנדיה, קצת בהקצנה: אם מישהו מגיע יום לפני יומולדת 55 שלו ורוצה לעבור – האם אפשר להפעיל שיקול דעת ולהעביר אותו? התשובה האוטומטית הייתה – לא, יש נהלים. אבל אחר כך התמתן: הייתי נותן לו מתנת יום הולדת ומעביר אותו. הקשינו - אבל אם אין לחייל דרגת פלאפל? הוא המשיך וחקר אם אנחנו מתנדבות גם למשהו בקהילה, וקיבלנו ממנו הצעה להתנדב למג"ב. באופן כללי, נראה היה שגם הוא קצת מתבאס מזה שמג"ב עכשיו משויך אוטומטית לבן גביר. מאוחר יותר הגיעו לביקור גם מפקדים בדרגות גבוהות יותר ושאלו אותנו בנימוס אם הכל בסדר.

עוד דבר – בשלב מסוים, פנינו לנשים שהוכרזו מנועות ולא הבינו מדוע, והצענו להם לצלם את הוראות ההתקשרות לצוות סילביה. דאגנו להדגיש שלרמדאן השנה זה לא יכול יעזור, אבל ראינו אצלן ואצל ילדיהן תקווה ל-"בשנה הבאה בחראם אל שריף".