קלנדיה - איש הסהר האדום חווה גזענות
שוב סגר
לרגל חג שאינו חג.
שוב עצירת מעבר בני אדם למחוזות חפצם.
שוב רובים בידי חיילים מאבטחים ושוטרים משליטים את מה שבעיניהם סדר לקביעת הריבון השולט.
שוב המשרדים האמורים לספק שירותים לחיים תקינים ברמה מינימאלית סגורים ומסוגרים.
בצדו הפלסטיני של המחסום מורגשת אווירת טרום רמדאן.
"מצב הכלכלה רע, רע מאד", אומר בעל דוכן לפירות. אחרים פרסו את מרכולתם על הבטונדות שלאורך הדרך המובילה מרמאללה, וענאן (שבתונה) שביתו רחוק, בבאני-נעים שבנפת חברון והוא ודודיו בבחינת מהגרי עבודה בתוך פלסטין, מנסה להרוויח מעט שקלים בסביבת מחסום קלנדיה לקיום המשפחה שבבית במכירת פנסים שנועדו להאיר את חשכת לילות הרמדאן.
בשיחה עם מכר איש הסהר האדום בירושלים למדתי כמה עמוקה היא מחלת הגזענות הישראלית.
האיש שמקפיד בכל כמה משפטים לומר שהתפקיד שלו זה להגיש עזרה לכל אדם, שהוא אף פעם לא שואל אם האדם שמולו הוא יהודי או ערבי, שככה הוא התחנך וככה הוא עושה, השיח עמי מנהמת לבו וסיפר שלמרות שהוא מגיע לזירות באמבולנס ולמרות שבגדיו מזהים אותו כאיש צוות רפואי, לא אחת הוא נופל קורבן לגזענות הישראלית.
זה קורה כשהוא מבהיל חולה או פצוע שותת דם לאחד מבתי החולים בירושלים, כשבניגוד לכך ששער הכניסה נפתח לקראת אמבולנסים של מגן דוד עם התקרבם, אותו, שמגיע עם אמבולנס של הסהר-האדום עוצרים ובודקים ומעכבים וגם אם הוא אומר שהפצוע שבאמבולנס במצב קריטי, שזה עניין של חיים ומות וכל שניית עיכוב עלולה לעלות לאדם בחייו ומדגיש: "אני ישראלי, אני לא זר", הוא נענה ב: "אלו ההוראות. תן תעודות!".
באחת הפעמים כשהוא עמל תוך נסיעה לבי"ח לעצור דימום שלא פסק מגופו של פצוע תאונת דרכים, דרש המאבטח בשער לראות את כל גופו של הפצוע, "כי אולי הוא בא לפגע" אמר המאבטח, "תראה, אמרתי," סיפר הפרמדיק, "הדם שלו עלי, תראה, הנעליים שלי אדומות מהדם שלו, הבגדים שלי ספוגים בדם שלו, הוא לא יכול לדבר, הוא צריך מהר להגיע לטיפול נמרץ, הוא עלול למות בכל רגע," "לי יש הוראות שלי. אתה תשתוק", אמר האיש שבשער. שתקתי.
ובפעם אחרת, המשיך וסיפר, כשהיה בדרך למחסום ארז לקחת חולה מעזה ולהביא אותו לבי"ח במזרח ירושלים, היה עד לתאונת דרכים, הפצוע היה חייל על אופנוע שהתהפך, מכרי עצר בצד, מיהר אל החייל, טיפל בו והציל את חייו, "זה המקצוע שלי, זו המחוייבות שלי" אמר לי, אבל אז הגיעה המשטרה ואמבולנס של מגן דוד, אלו גם אלו התייחסו אליו בגסות וגרשו אותו מהמקום.
"אני לא מחכה שיגידו לי תודה, אבל למה להעליב? מה, אני לא בן אדם?" אמר.