קלנדיה

צופות: 
ורג'ניה סיון, עינה פרידמן (מדווחת)
07/02/2017
|
בוקר

שיא של כשלון

מחסום קלנדיה איננו בנוי ולא מצויד דיו כדי שרת את מספר האנשים שמגיעים אליו בבוקר רגיל בדרך לעבודה, לבית הספר, לבתי חולים, וכו', וכו', ולכן המעבר בו הופך לעונש יום-יומי.

השער ההומניטרי נפתח הבוקר בשעה 6:13 והופעל כהלכה עד השעה 8:00 ע"י חיילי מת"קinfo-icon שעושים את עבודתם נאמנה.

כל היתר היה בזיון מוחלט. על אף שכל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30, קצב ההתקדמות היה איטי ביותר והתורים כבר הגיעו לתוך החניון. לאחר 10 דקות משמעת התורים קרסה, וחזר החזיון של אנשים דוחפים וצועקים בכניסה ל"מכלאות" כאשר היתר מצטופפים מסביב או בורחים על נפשם. מצב זה נמשך קרוב לשעה ורבע עד שלאט, לאט התורים שוב נוצרו בסביבות השעה 7:00 – וגם אז רק שנים מתוך שלושה.

 

IMG_1729[1].JPG

המצב בכניסה למכלאה השמאלית מזמין פורענות כי הוא ממש מושך אנשים להתעלם מן התור. זו הייתה סיבת קריסת כל התורים מלכתחילה.

מבחינתנו, אין צורך להוסיף מעבר לכתוב במשפט הראשון בדו"ח הזה.

 

IMG_1733[1].JPG

הצטרפנו לאחד התורים המסודרים מחדש בשעה 7:30 – תאורטית בסוף ה"פיק" של הבוקר -- ולקח לנו 60 דקות לצאת את המחסום. מבחינתנו זה ללא ספק השיא של שבע שנות המעקב במחסום קלנדיה 

לפני שנה שמענו וקראנו הרבה בירבורים של שרים בממשלת ישראל על המצב המחפיר במחסומים והחלטות להשקיע מליוני שקלים בשיפורם כדי להקל על הפלסטינים העוברים דרכם יום-יום. בקלנדיה, עד היום, השינוי היחידי הנראה לעין הוא הרחבת המכלאות במספר סנטימטרים – ובאחת המכלאות זה רק החמיר את המצב.

 

IMG_1717[1].JPG

חצי מן הספסלים נעלמו. מאחד הספסלים נותרה חתיכת מתכת שעולה מן הרצפה ומהווה סכנה ממש להולכים ועוברים. ולאף אחד לא אכפת מכלום. המסר היחידי שמשודר שם, יום, יום, הוא זלזול מוחלט. מביש.