עוורתא, יאנון: מקומות קדושים לפלסטינים, פרוצים ליהודים

צופות: 
גליה ש. צביה ש. אירית ס. נורית (דיווח), מוסטפה – מתרגם
06/12/2017
|
בוקר

יאנון  - פגישה מתוכננת עם ר' ראש הכפר

בכפר יאנון יש היום ראש כפר נמרץ שנחוש לפעול למען האינטרסים של התושבים. לדבריו יש טאבו טורקי על אזור נרחב מסביב לכפר יאנון, שבבעלות תושבי הכפר. גם המאחזים על ראש ההר שמשקיף אלינו מכיוון צפון הוקמו על אדמות יאנון. גבעה 777 היא הקרובה ביותר למקאם נבי נון הנמצא על גבעה בסמוך לאדמות מעובדות של הכפר. עד 1994 הם היו עולים על הגבעה אך משהוקמו המאחזים, הסתבכו העניינים. ר. סיפר שהגיש לאחרונה בקשה למשרדי הוואקף בשכם לקבל היתר לשפץ את מקאם נבי נון שבתחום הכפר. הוא מצפה לקבלת האישור ואז יחל בעבודות השיפוץ.

הכפר ינון ומקאם נבי נון הם  על שם יונה הנביא המכונה יונס. היהודים מאמינים שהוא על שם נון אבי יהושע. ליד המקאם מסגד ובית קברות מוסלמי.  תושבי יאנון ועקרבה מגיעים למקאם נבי נון גם היום. הצעירים  נוהגים לעשות חפלות במקום. בחגים מגיעים לשם  משפחות ומחלקים מתנות לילדים. האיומים מצד מתנחלים וצבא הם בכל האזור ולאו דוקא באזור המקאם. אין מבחינתו הבדל בין מתנחל לחייל.
בזמן המסיק יש תיאום. ניתנים  יומיים בשנה לחריש ו 3-4 ימים למסיק. ר. מספר שבבעלותו חלקת אדמה מזרחית ליאנון, שצופה לעבר בקעת הירדן. למרות שהיא בבעלותו הפרטית אינו יכול להגיע לשם. ידוע לו שלאחרונה מתנחלים חרשו את אדמתו ואף סללו שם כביש. הוא הגיש תלונה על כך למשרדי הרשות בשכם. 

חשוב להדגיש:
למרות שאזור המקאם הוכרז כשמורת טבע, ראש הכפר יאנון נחוש לשפץ את האתר לרווחת התושבים הפלסטינים. 

עוורתא – פגישה מתוכננת בעירייה.
נפגשנו עם  א' גזבר העיריה. לדבריו 12 אלף דונם של אדמות הכפר הם היום בשליטת איתמר.
שוב שמענו, הפעם בעירייה, שכמעט מדי לילה מגיעים מתנחל אחד או יותר עם נשק, מכיוון איתמר. הם נכנסים לכפר ולעתים מטרידים תושבים אך בעיקר מבקרים בקברים הקדושים. הקברים הללו מיוחסים הן לקדושים איסלמים והן ליהודים. בדוח קודם הם נזכרו בפירוט.  התנועה הציונית רוצה לשייך כל דבר ליהודים. לא רק את המקאמים. הוא מצביע בחיוך על בקבוק המים שעל השולחן כדוגמה. הוא מציין שהדור הקודם התעניין במסורת ובמקאמים. לפני הכיבוש היו המקומיים באים לחגוג במקאמים. סיפור שחוזר על עצמו בכפרים שונים ובמקאמים שונים. כיום , העניין במקאמים פחת.
אצל היהודים לעומת זאת - במועדים מסויימים,  מגיעים מאות להילולות בקברי הצדיקים בעוורתא. התושבים אינם יודעים על כך מראש, רק כשהם רואים צבא נכנס "הם מבינים" ומתכנסים מפוחדים בבתיהם.  נאמר לנו שהיו רוצים  שהצבא יתאם אירוע כזה עם הרשות הפלסטינית ושהתושבים יוכלו להיערך לכך על מנת לתכנן את מועד החזרה לביתם. לא מדובר על עצם קיום האירוע. האם תופעה זו התקבעה כ"מובן מאליו".