מחסום פלאמיה דרום (935), מחסום פלאמיה צפון (914), עזבת אלטביב, עזון

התעכבנו אצל מ. בעזבת טביב, שדיווח שכל לילה הצבא חוסם את הדרך לעזון, ושואל, חצי בהלצה, אם לא נוכל לבוא ולהעביר את הלילה בכפר. שוחחנו גם על המצב ואיך היינו רוצים שיהיה.

12:40 פלאמיה צפון (914) מחכים כבר שלושה טרקטורים וכמה מכוניות, חלקם כדי לעבור לאדמותיהם שמעבר לגדר וחלקם כדי לאסוף ולהסיע את האנשים החוזרים לכפריהם.

כבר דווח שהמחסום השתנה: יש מעבר עם שביל מרוצף הנפתח בבוקר. השער הגדול  למעבר רכבים שבגדר המערבית אינו נמצא מול השער בגדר המזרחית. תמרון הסלאלום ביניהם קשה מאד לרכבים ארוכים ולטרקטורים אליהם רתומות עגלות גדולות.

 12:45 המחסום לא נפתח, אין חיילים באופק

12:55 מגיעים עוד טרקטורים וטנדרים, התור הולך ומתארך. מהמוקד ההומניטארי מעבירים אותי לאחראי הגזרה. "יש עיכוב, היה אירוע ביטחוני".

13:00 מגיע רכב בצבאי בודד. ארבעה חיילים פותחים את השערים. המעבר חלק. קודם עוברים הולכי הרגל ואח"כ הרכבים. לכמה מן הטרקטורים רתומות עגלות עמוסות בשקי זעתר, ויבולים אחרים.

13:17 המחסום התרוקן ועזבנו כדי להגיע למחסום פלאמיה דרום (935). בצומת ליד המחסום הקודם עצר אותנו נהג צעיר ונחמד בצפירות. באחד הצמיגים שלי היה רק מעט אויר. כשראה את חוסר האונים שלנו, החליף במהירות את הגלגל. הוא ממש הציל אותנו. המשכנו למרות השלוליות והבוץ, מצאנו אותו פתוח עדיין אבל חוץ מהחיילים לא היה איש.

בדרך חזרה עברנו אצל ז. בעזון עם מכונית עמוסה.. הוא שמח לקראתנו. היה עצוב לראות שהרעד בזרועות היה חזק ביותר. מקווה שהניתוח שעבר ישפר את המצב.