קלנדיה - עבודות בינוי וסלילת כבישים עדיין נמשכות בכל האזור

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
06/11/2019
|
בוקר

חזרנו לקלנדיה לאחר המעבר לשעון חורף. עקב כך יש כבר אור בחוץ כשאנו מגיעות בסביבות 6:15. סביב הכיכר שליד המחסום תנועה ערה, כאן כבר שעת השיא. עבודות בינוי וסלילת כבישים עדיין נמשכות בכל האזור.

הגענו לצד הפלסטיני ונוכחנו לדעת שחסמו את הכניסה לאזור המחסום הישן. שם נותרה עד כה סככה עם ספסלים ואנשים יכלו לשבת בצל. כנראה שיבצעו שם כעת עבודות כלשהן. מכיוון המחסום החדש גם כן חסמו את הגישה והותירו רק מעבר לשירותים, לחצי השמאלי בלבד. כלומר יש 2 תאים, במקום 4, וללא הפרדה בין גברים לנשים.

מצב הנקיון בשירותים יכול להיות טוב יותר, אך כפי שנאמר הכל יחסי. בהשוואה למה שהיה עד הנקיון שנעשה אחרי הכתבה בכאן 11 המצב מצויין, בהשוואה למה שניתן לצפות – על הפנים... תמהנו עד כמה מתמידים בנקיון באופן שוטף. על מותרות כמו נייר טואלט אין בכלל מה לדבר. בכיור אין ברז. ראינו שמים זורמים על הרצפה והתברר שהצינור הקטן מוציא מיםinfo-icon. כדי לפתוח ולסגור אותו צריך להתכופף ולסובב מין ברז בורג שנמצא מתחת לכיור. חלם זה כאן... לפחות סגרנו את המים שלא יזרמו סתם.

כאשר היינו כאן לפני שבועיים סיפרו לנו שאבו רמזי, מכרנו מוכר הבייגלה, הנוהג לעמוד עם עגלתו על המדרכה ליד הכניסה למחסום, גורש משם באיום שירשמו לו דו"ח. החלטנו לבדוק היום לאן הוא עבר, אך לשמחתנו ראינו אותו במקומו הקבוע. הוא סיפר שמדי יום בסביבות 6:30 יוצא אליו חייל או שוטר ואומר לו ללכת, אז הוא הולך. גם כך הוא נוהג לעזוב את המקום ברבע לשבע-שבע לכל המאוחר. בסביבות 6:30 יצא שוטר ועמד על הגבעה בצד המזרחי. השקיף משם על הנעשה וחזר חזרה פנימה. הוא לא ניגש לאבו רמזי ולא אמר לו דבר.

שלוש הכניסות למחסום פתוחות כל הזמן ואנשים מגיעים ברצף הן מכיוון א-רם והן מכיוון קלנדיה ונכנסים ללא עיכובים. לקראת שבע נכנסנו גם אנחנו. בפנים היו קצת תורים לפני עמדות בידוק החפצים. לפנינו נכנסו 2 ילדות קטנות עם תיקי בית ספר. התברר שהנערה שעמדה מאחורינו היא אחותן הגדולה, ונתנו לה לעבור יחד איתן. שמנו לב שבתור אחר היו 2 ילדים. כנראה היו כל החמשה יחד, בדרך לבית הספר. המאבטחים שהיו במחסום התבדחו עם הילדים הבנים עד שכולם עברו. המעבר לקח כמה דקות.

לאחר מכן ראינו אותם הולכים לעבר אזור האוטובוסים, אך הנערה הגדולה יותר (נראית לכל היותר   בת 12-13) לא כל כך הקדישה תשומת לב רבה למה שהם עושים, כך שאת הכביש הם חצו כל אחד בעצמו. נקווה שיסיימו בקרוב את הגשר המתוכנן להולכי רגל, כי זה ממש לא מעבר בטוח, ודאי לא בשביל ילדים.

מעודדות מכך שנוכחנו שסידרו את השירותים במת"ק עציון חשבנו שאולי יש כאן מהלך רוחבי והחלטנו לגשת לבדוק אם חל איזה שינוי במצב השירותים שבביתן ליד אזור התחבורה הציבורית. אבל שם לא חל כל שינוי. לא ניתן להתקרב מרוב לכלוך וסרחון.