חברון: דורכים עלינו ואנחנו צריכים לשתוק ולדאוג רק ללחם ושלא יקרה כלום לילדינו.

חברון מתאוששת אחרי שבת "חיי שרה", שבה שטפו אלפים את כל רחובותיה כולל הקסבה ואזורים אחרים הסגורים ליהודים בד"כ.

באזור המערה מפרקים את אוהלי האירוח הגדולים שבנו שם. ערמות האשפה שהשאירו האורחים מבישות. בכל מקום תלו דגלי ישראל וציירו דגלים על הבטונדות. גם מפת ארץ ישראל השלמה ובליבה מגן דוד מצוירת איפה שאפשר. העוצר היה קשה. כל השישי שבת לא יכלו לצאת ולפתוח חנויות.

בעלי חנויות המזכרות החברונים מספרים על אירוע שמשקף את מציאות חייהם הבלתי נסבלת

בימים שלפני שבת שרה, בזמן ההכנות, הגבירו את עצמת הרמקולים המנגנים מוזיקה יהודית מהחנות של המתנחלים, כך שהיה ממש קשה לשאת. בנוסף לרעש של ארגון הבאלנס הם ביקשו מסולטנה, עובדת החנות הזאת, שתנמיך את הרעש הבלתי נסבל וקיבלו ממנה צעקות וחרפות. לטענתה מישהו מהם כינה אותה שרמוטה והיא הזעיקה את בעלה שבא והפך את הדוכנים וכל הסחורה נשברה.

אחרי שנרגעו הרוחות החליטו לא להגיש תלונה כי בכל מקרה הם בלבד ישלמו את המחיר ואיש לא יחזיר להם את שווי הסחורה השבורה. ואז היהודים ויתרו על הגשת התלונה על ניבולי הפה כביכול.

מזכירים לי שלפני הבחירות באו איתמר בו גביר וחבר מרעיו והשתוללו והרסו את דוכני המזכרות שגרמו להם נזק כספי גדול ואיש לא שילם להם פיצוי על כך כמובן.

עוד מספר לנו ידידנו שלפני כמה שבועות ראה ילדה קטנה ארוכת שער שחרחורת בת 3 מסתובבת לבד ברחוב. מיד לקח אותה למסגד וביקש שיחפשו עם הכריזה את הוריה. בינתיים שמר עליה ודאג לה. אחרי הרבה זמן הגיעו מתנחלים ולקחו את הילד שבגלל אורך שערותיו הוא טעה לחשוב שזאת ילדה, בלי להודות להם כמובן. להיפך. לפתע קוראים לו לנקודת המשטרה של מערת מכפלה הורי הילד שם שביקשו מהשוטרים לתחקר ולוודא שהוא לא חטף את הילד. מזועזע ענה להם מה שענה לא מאמין לכפיות הטובה הזאת.

ככה החיים שלנו, אומר ידידנו. דורכים עליו ואנחנו צריכים לשתוק ולדאוג רק ללחם ושלא יקרה כלום לילדינו.