מחסום חבלה (1393)

שעות פתיחה: 6.30 – 8.00

למרות שעות הפתיחה הקבועות החיילים הגיעו שוב באחור ניכר , אחרי 7.00, והשער רק נפתח ב.7.25 כשעה אחור.

הגענו ב-6:20. השערים היו סגורים, אך היו כבר ממתינים רבים בצד של חבלה – הולכי רגל ומכוניות. גם בסככה שלידה חנינו המתינו שניים, אחד מהם אמר שביום ראשון פותחים לפעמים אפילו ב-7:00. התיישבנו. ראינו שהצפיפות הולכת וגוברת, ולידינו עמדו מכוניות שהמתינו לאסוף עובדים.

7:00  נינה מבררת במת"ק – ומודיעים שיש איחור, תיכף יבואו החיילים, הם בשער אחר עדיין.

7:20  החיילים הגיעו, פותחים את השער לידינו אך דואגים שלא יהיה פתוח לרווחה... בשער הרחוק מאתנו מתארגנים בחמישיות, ע' מיודענו מנצח על ההתארגנות.

7:25  מתחיל המעבר. עגלה עם חמור מחבלה ומיניבוס עם מורים בדרך לבית הספר – עוברים בידוק, כשכל המורים יורדים מהמיניבוס – בסככה שמאחורי השער הקרוב לנו, ובה שני חיילים. במקביל עוברת החמישייה הראשונה של הולכי רגל לביתן הבידוק. החיילים משתדלים להאיץ את קצב המעבר ופועלים במקביל בשתי נקודות הבידוק.

7:33 החמישייה הראשונה יוצאת מביתן הבידוק. במקביל עוברים בסככת הבידוק הקרובה לנו הן הולכי רגל (אחד אחד) הן כלי רכב ממונעים, עגלות ורוכבי אופניים.

7:40  הצפיפות נראית עדיין, אך עברו כבר כמה עשרות אנשים (לא ספרנו).

7:45  אוטובוס לבית ספר תיכון עם תלמידים עובר לחבלה. החיילים מעבירים בקצב מזורז. התורים מתקדמים במקביל בשתי עמדות הבידוק.

7:55  אנו מעריכות שנותרו עוד כעשרים-שלושים איש בצד של חבלה הממתינים לעבור. לדעתנו עברו קרוב ל 150 איש שזה הרבה יותר  מבעבר למחסום זה, בבוקר.

7:57  עזבנו בגלל מגבלת זמן. בדרך ביקשו שני צעירים טרמפ לג'לג'וליה. לא היו להם אישורים מתאימים. לפיכך הסכמנו רק לקחתם עד לקו מרחב התפר שעבורו היה להם אישור. הם ירדו ליד הכביש הראשי והיו מה זה מבסוטים מהטרמפ של 200 מטר.