חברון - מערת המכפלה הולכת והופכת ליעד מבוצר

כביש 60
פנוי, וסימני ההשתלטות היהודית מתגברים: בבוקר מאמר ב"הארץ" על המחשבה להכשיר חוות צאן. בשטח כבר יש עדויות לכך: מבנה המתכת בגבעה מול שמעה שמאחסן כנראה כבשים, קיבל שלט חדש וירוק - חוות יהודה. ניצנים ראשונים וההמשך מפחיד.

חברון:
רצינו לבקר את עיסא ולברר מה היה בסוף השבוע שלא נראה כל כך ברור בסרטונים שהוא שלח. בטלפון הוא הסביר שבשבת היה מסע הלוויה של פלסטיני שעבר מול הבסיס בדרך לבית הקברות ברחוב השוהדא, והחיילים השפילו את המלווים. עיסא לא היה בעיר ולכן שלח אותנו לחפש את החייל האגרסיבי כפי שהוא טען, ששמו בן לולו.

מאחורי בית הספר לבנים אל אבראהימיה, בתוך בית ערבי, התמקמה הפלוגה המסייעת. שלט גדול וחדש מצהיר על כך (אין תיעוד - מטעמים מובנים) ורכבים צבאיים חונים מתחת לבניין. כמה חיילים צעירים קדמו את פני והיו משועשעים לשמוע שאני מחפשת את בן לולו. הוא הופיע בבגדי ספורט ולכן לא ברור מהי דרגתו, ועוד אנחנו מדברים הופיע גם הסגן, שלא היה מוכן להסגיר את שמו, אבל טען שהוא נמצא כבר הרבה זמן בשטח ומכיר היטב את המצב. היה לו חשוב שאדע כי היו זורקי אבנים מקרב המתנחלים ("התושבים" בלשונו) שנעצרו, ממש כמו 5 פלסטינים שנשאו סכינים ("מחבלים" בלשונו). הדיון לא הלך לשום מקום, וכשהזכרתי את עיסא טיעוני נדחו בעליל כי "על דבריו של מחבל אני לא מוכן לשמוע". אבל הסברתי בשקט שלא כל יום אנחנו מתלוננים בפני הצבא ואם עשיתי זאת כנראה שיש התנהגות לא ראויה של פיקוד אחד שלו שאולי כדאי שיחקור. 

בדרך לכיוון מערת המכפלה פגשתי בחור אמריקאי שהציג את עצמו כפלסטיני, בא מבוסטון כדי להבין את הסכסוך. למעשה סבא וסבתא שלו חיפאים ואביו גדל בחיפה אחרי 48 ולפיכך אזרח ישראלי, אבל חשוב היה לו להדגיש שהוא פלסטיני, ושמח לשמוע שיש גם ישראלים שלא תומכים בהתנחלויות ובמצב הנוכחי.

קפה אצל עבד שנראה מיואש מתמיד - אין תיירים, מערת המכפלה הולכת והופכת מול עיניו ליעד מבוצר. גדר כפולה, כעת רעש ואבק של ניסור מתכת לאיזה מתקן שנראה כמו מעלית לבית גוטניק. 

כמה קבוצות של ישראלים, חובשי כיפה, באים לשמוע על המקום, ומקבלים הרצאות מקיפות. שוברים שתיקה לא נמצאים בין המרצים.

טוב לא יצא מזה.

בדרך חזרה הנחמה היחידה היא נווה המדבר של מעיין אל פוואר והחקלאות המשגשגת שסביבו.