קלנדיה - תורים משתרכים גם במחסום החדש...

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת), אורח - אנדרו, סטודנט מארה"ב
06/03/2019
|
בוקר
תורים משתרכים במחסום החדש

צרות ב"גן עדן"??? תורים משתרכים גם במחסום החדש...

הגענו לקלנדיה ב-5:30 לערך, לאחר שאספנו את האורח שלנו בטנטור. כדי להסתובב אחרי טנטור ולהגיע חזרה לכביש בגין צפון היינו צריכות לנסוע עד היציאה ממחסום בית לחם. המקום שוקק חיים בשעת בוקר מוקדמת זו, מלא באנשים רבים שהגיעו מבית לחם וכעת נוהרים לאוטובוסים ולאמצעי התחבורה השונים. כל הדרך עד הכניסה לבית צפאפא (מול טנטור) מלאה אנשים, מכוניות ואוטובוסים. האורח שלנו מספר שהוא עובר עם חבריו את מחסום בית לחם, כאשר הם חוזרים משיעור באוניברסיטת בית לחם. המלצנו לו ללכת גם בשעת בוקר מוקדמת כמו זו, כדי לחזות במתרחש בצד הפלסטיני בשעות העומס.

בקלנדיה בדרך מהחניה למחסום אנו מראות לאורח את הטינופת, באחריות עיריית ירושלים. לשמחתנו בדרך חזרה נמצא שם עובד שאוסף את האשפה. אבל אוספים רק את מה שעל המדרכה ולא את האשפה הנצברת מאחורי גדר האבן הנמוכה.

אנשים רבים יוצאים כבר מכיוון המחסום. ביציאה מהמחסום לירושלים אנו פוגשות את באשיר מבית סוריכ. באשיר, יחד עם עוד קרוב ל-50 איש, עתרו בעזרתנו לבית המשפט לאחר שהוטלה עליהם מניעה הרתעתית. העתירה צלחה והמניעה הוסרה. בהמשך הוסרה בעקבות פנייתנו באמצעות עו"ד בלנק המניעה מלמעלה מ-100 אנשים נוספים מכפרו. באשיר דורש בשלומה של סילביה חברתנו, שפעילותה הנמרצת הביאה להסרת המניעה. הוא מספר שהמניעה אכן הוסרה ממנו, אך בינתיים איבד את מקום העבודה... כעת יש לו אישור לצרכים ייחודיים והוא מנסה למצוא עבודה קבועה.

אנו עוברות לצד הפלסטיני ושם מראות לאורח את המחסום הישן ומסבירות איך פעל עד לא מזמן. היום לא גשום וגם לא מאוד קר. בכניסה למחסום החדש אנו פוגשות את מיודענו מוכר הבייגלה. לא מרשים לו לעמוד מתחת לסככה. הוא עומד על המדרכה ובימי גשם (כפי שהיה בשבוע שעבר) הוא לא יכול לעבוד. מעבר לכביש התמקמו על המדרכה דוכן הפלאפל, מתחת גזיבו מתקפל, ודוכן קפה של אנשי הקיוסק. מאוחר יותר סולקו גם משם...

דוכני הפלאפל והקפה מעבר לכביש - גם משם סולקו

הלכנו עם האורח שלנו לכיוון מחנה הפליטים קלנדיה. הראנו לו את מחסום כלי הרכב, הכניסה למחנה ואת הגרפיטי שעל החומה. בדרך חזרה למחסום הבחנו בעשן שחור סמיך מיתמר מכיוון א-ראם. נראה שהבעירו צמיגים. אנשים ששאלנו לא ידעו לומר מה ארע. קנינו תה וקפה בקיוסק, ובעוד אנו שותים יצא השוטר מ', ניגש אל הדוכנים והורה להם שממחר עליהם לצאת מהמיתחם בכלל. איפה יעמדו? מה איכפת לו – בחוץ. ממה יתפרנסו – לא מעניין אותו. בהמשך הורה גם למוכר הבייגלה שעליו לצאת ממיתחם המחסום (כל האזור שהיה בעבר מגרש חניה). לבעלי דוכן הבייגלה הורה שעליהם לפנות את רכבם שחונה בצד במיתחם. מחר, כך איים, אם יהיו כאן יוזמן פקח שייתן להם דוחות והוא עצמו ירשום דוח לרכב.

בינתיים הבחנו לפתע שהחלו להיווצר תורים בכניסות למחסום החדש והגיעו כבר למדרגות ואל מחוץ לסככה החדשה. התקרבנו כדי לראות מה הסיבה. נאמר לנו שיש תקלה אלקטרונית ולכן עמדות אלקטרוניות רבות לא מתפקדות. האנשים, שהתרגלו מהר מאוד לשיפור בתהליך המעבר, החלו לרטון ולאבד את הסבלנות. מספרים שאין זו הפעם הראשונה שזה קורה. למרבה המזל לאחר זמן קצר השתחרר כנראה הלחץ או תוקנה התקלה, והתורים הצטמצמו.

ב-6:30 בערך כבר לא היו תורים מחוץ לשלושת הכניסות לסלאלום ולכן הצטרפנו לאחד התורים. כשהתקרבנו כבר לקרוסלה שבקצה הסלאלום ראינו שמאחורינו שוב נוצרו תורים שנמשכים גם החוצה, אבל כבר לא חזרנו חזרה. בפנים יש 3 מעברים, דרך קרוסלה, לעמדות עם מגנומטרים ומכונות שיקוף. היום הבחנו שיש גם קומה עליונה. יש שם כמו דוכן כזה שעליו עמד השוטר מ' וכיוון את האנשים לעמוד בתור במקום שבו פנוי יחסית. כאשר הבחין במשפחה עם ילד קרא להם לגשת לצד שם פתחו עבורם דלת צדדית, כך שיש כנראה בכל זאת סוג של מעבר הומניטרי. בכל מקרה לפחות יש התעניינות במצב התורים וניסיון לקדם את הדברים במידת האפשר. בסה"כ המעבר לקח לנו כ-20 דקות, דבר שכבר לא חשבנו שיקרה...