קלנדיה - הפועלים נאלצים להמתין בגשם כשהתורים משתרכים אל מחוץ לסככה

צופות: 
נתניה גינזבורג (מצלמת), רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
06/02/2019
|
בוקר
ממתינים בגשם מחוץ לסככה
ממתינים בגשם מחוץ לסככה
צילום: 
נתניה גינזבורג
אדם בכסא גלגלים ממתין עם מלוויו לפני השער ההומניטרי
אדם בכסא גלגלים ממתין עם מלוויו לפני השער ההומניטרי
צילום: 
נתניה גינזבורג

עוד בוקר בקלנדיה, שוב קרסו התורים

הגענו לקלנדיה ב-5:20 לערך. בחוץ חשוך עדיין, ומעת לעת יורד גשם. עם זאת יחסית היום לא קר.

בצד הפלסטיני ניצב בפינת הסככה דוכן הפלאפל על עמדת הטיגון שלו, מוכר הבייגלה גם הוא כאן עם עגלתו ובחוץ הקיוסק המחודש. גם הפעם מכניסים אנשים דרך הקרוסלות שבקצה 3 המכלאות, והם ממתינים באזור סלאלום תחום בגדרות נמוכות לקראת הגישה ל-5 עמדות הבידוק. בשלב זה התורים במצב סביר וכל 5 העמדות פתוחות. עם זאת התורים הולכים ומתארכים והגשם שיורד מדי פעם במטחים קצרים בוודאי לא מיטיב עם הפועלים העושים דרכם רגלית למחסום ולא פעם נאלצים להמתין בתורים שמשתרכים אל מחוץ לסככה.

באחת ההפוגות מהגשם, לאחר שהאיר השחר, יצאנו החוצה וניסינו לראות מבעד לגדרות איך מתקדמת הבניה באזור החדש של המחסום. עד כמה שאפשר לראות התרשמנו שכבר די מוכן. תאורה דולקת ושלטי הכוונה כבר תלויים. אחד מהם מכוון ל"שירותים", מתקן שחסרונו כה בולט במחסום כעת. נקווה שאכן ייפתחו שירותים וגם יאריכו ימים ויהיו ראויים לשימוש...

התורים היו מסודרים ונתנו לנשים להשתלב בכניסה למכלאות. לקראת 6 ממתינים כבר כמה זכאים ליד השער ההומניטרי. מעט אחרי 6 הגיע אדם בכסא גלגלים עם מלווים והם ניגשו אל השער ההומניטרי הסגור. צלצלנו לחמ"ל כדי להודיע ולבקש שיבואו לפתוח. התשובה היתה שהשער נפתח בין 6 ל-6:30 והם לא יכולים לזרז את זה. אבל אז הגיע חייל מהמשטרה הצבאית להחלפת משמרת באקווריום (מבנה מבטון מזויין, שם יושב החייל שפותח את הקרוסלות בקצה המכלאות), מלווה בקצינה. כשהקצינה יצאה מהאקווריום עם החייל שהוחלף וחוזר לבסיס, ביקשנו ממנה שתזרז את פתיחת השער ההומניטרי לפחות עבור כסא הגלגלים. (במעבר ההומניטרי יש לצד הקרוסלה גם שער שניתן לפתוח, ואז אפשר לעבור שלא דרך הקרוסלה). הקצינה נענתה בחיוב ואכן מייד לאחר מכן הופיע מאבטח ופתח את השער, בינתיים רק עבור האיש עם כסא הגלגלים ומלוויו. הוא המשיך עימם אל עמדת הבידוק כדי לדאוג שיפתחו עבור כסא הגלגלים את השערים שבצד הקרוסלות, כדי שיוכל לעבור. בינתיים הגיע הנגד מהמת"ק וניגש מייד לפתוח את השער ההומניטרי עבור שאר הזכאים.

ב-6:50 הגיעו שתי מתנדבות מהארגון של הכנסיות, אחת מגרמניה והשניה, צעירה יותר, מצ'כיה. הן נמצאות כאן רק זמן קצר, בד"כ באות בימי שני בשעה 4:30 ובימי ששי בשעות מאוחרות יותר. שמעו הרצאה של חברתנו חנה בר"ג ורצו לפגוש אותנו, לכן באו היום.

התורים כבר לא היו ארוכים כל כך ונראו במצב סביר. אולם אז החלו אנשים לנסות להיכנס מהצד השמאלי, הפתוח יחסית, של המכלאה השמאלית, אחרים כעסו עליהם וצעקו להם שישמרו על התור. הספקנו עוד להפנות תשומת ליבן של שתי המתנדבות מחו"ל שזה עומד לקרות, ואז התורים קרסו. זה קורה בן רגע, מישהו מתחיל לדחוף, אחר רץ מאחור קדימה ואז כולם רצים ונדחפים ושלושה תורים מסודרים יחסית הופכים באחת לערימת בני אדם דוחפת וצועקת... באמת לא ברור למה זה היה צריך לקרות היום ועוד בשלב שבו התורים כבר החלו להתקצר. ואכן ערימת האנשים לא היתה כ"כ גדולה וכמעט מייד החלו להיווצר אחריה תורים מסודרים.

מסיבות אישיות היינו צריכות לעזוב מוקדם ולא יכולנו להישאר עד שיהיו שוב תורים מסודרים. קיווינו שזה לא יארך הרבה זמן. נפרדנו מהמתנדבות הזרות לאחר שיחה קצרה ועברנו דרך השער ההומניטרי. המעבר לקח כ-20-25 דקות.