דיר בלוט, כפר א-דיכּ, מקאם

צופות: 
חנה זוהר, נורית פופר (מצלמת), אירת סגולי (מדווחת)
06/02/2017
|
בוקר

 סיכום נושא המקאמים  ופגישות עם בעלי אתרי עתיקות

שלושה מקאמים דו כיפתיים בדיר ע'סאנה

המקאמים שעליהם דיווחנו כבלתי נגישים לפלסטינים מראשית שנות השמונים של המאה הקודמת  (עם הקמת ההתנחלויות אלון מורה, ברכה ויצהר בנפת שכם או "מבוא חורון" בנפת רמאלה ) לא אפשרו להעריך את האובדן האקטואלי לקהילות הפלסטיניות ללא קבוצת השוואה עם ההפך : מקאמים שנערכת בהם פעילות בהווה.

במהלך המשמרות בהן עסקנו בשלל העוולות עליהן דווח כאן, גם הנושא הזה לא נשכח: אספנו נתונים. ככלל הנתונים הצביעו על היחלשות הממד הדתי עד כדי התבטלותו לטובת הממד החברתי קהילתי.  אתמול אף ראינו לראשונה שתי בריכות שחיה צנועות (לילדים ולמבוגרים) במתחם מקאם שיח' חואס בעל שתי הכיפות החומות בדיר ע'סאנה. (על שני המקאמים הדו כיפתיים האחרים בכפר ועוד אחד כדוגמתם ב"עטרה" בהמשך)

המקאמים שבעבר היוו גם חלופה למסגד בכפרים ובקהילות קטנות ללא מסגד - נשאו בעבר גם אופי עממי ואף היו בעלי זיקה לחקלאות ולא רק כמקום לתפילה לגשם אלא אף להפקדת כלי עבודה ויבול שהיו מובטחים מגנבות, למשל בתוקף הסמכות של הקדוש שעל שמו נקרא המקאם. עידן התמימות הטרום כיבוש והאינטרנט הגלובלי השתנה גם בכפרים. הפעילות הדתית בכפרים מרוכזת היום במסגדים הקשורים בקשר הדוק עם אל אקצה, שמסמל כמובן גם את האחדות הלאומית של הפלסטינים. על כל כ1000 איש בכפר יש מסגד שרבים מתפללים בו אף חמש פעמים ביום.

התקהלות של יותר מ10 אנשים אסורה בגדה הכבושה מחשד להתארגנות פוליטית פרט לתפילה והאזנה לשייח במסגד. אולי מכאן שהפגנות ימי השישי בגדה נפתחות בכריעה ותפילה? ופרט לחתונות וחגיגות עממיות שמרחב הציבורי של המקאם על ההר בנוף הנפלא מושלם לקיומם.  גם מעמד ההלוויות מאיים על הכובש ומכאן התנאים הדרקונים להחזרת גופות של לוחמי חופש שנוקטים בהתנגדות אלימה: בלילה ועם מספר משתתפים מצומצם ביותר.

היכן אם כן יתכנסו הפלסטינים להנאתם האזרחית והמשפחתית מבלי להיחשד כקושרי קשר? אין מתאים ממרחב הפנאי של המקאם, על גינותיו ומתקני הפנאי שמקיפים אותו!

מכאן יוצא שהאובדן של המקאמים וסביבתם שהופקעו מרשות הפלסטינים בנפת שכם הוא אובדן גדול. אם ניקח בחשבון ילדים ונוער הוא אובדן שיש לשים אותו בפוקוס ביחד עם יתר עוולות הכיבוש הידועות כמו נישול מאדמה ומים.  מה גם שמרחב המקאם כולל את  כל השלושה יחדיו : אדמה, מיםinfo-icon ומקום מקודש. התרבות המסורתית בכפר הפלסטיני כוללת שילוב הרמוני בין תרבות לטבע ונוף. ההר עם המקאם שסביבו חורשת אלונים  או אלות קדושות שאפיינו את המרחב הכפרי הזה ביחד עם המעינות הנובעים מההר הם התרבות וההיסטוריה של העם הפלסטיני. למשל לכל מעין יש שם ושם זה שימש גם כמסמן ומבדיל בין חלקות ובעלים.  אדמת המקאמים היא אדמת וואקף (ההקדש המוסלמי) . ככה שגם לפי החוק הבלתי חוקי ששים חברי כנסת נכבדה הצביעו בעדו - לא ניתן ליהודים להגיד "וגם זה שלנו". (אורלי נוי ב'שיחה מקומית'). 

הכפר דיר ר'עאסנה היה אחד מ 24 כפרי הכס בתקופה העותמאנית. במרכז היום הוא משופע בבניינים מרובי כיפות בשיפוץ של 'ריווק'. לעומתם מקאם שייח חווס הבריכות הריהוט ושיפוץ המרחב נעשו ע"י 'רוזאנה' ההבדל בתפיסה ובתוצאה עצום. התוצר של ריווק תרבותי לעילה ועילה (מכיר בכל טכניקות הבניה והחומרים שנצברו עם הזמן בבנינים ומשחזר בשיא תשומת הלב והשיקולים) של רוזאנה עממי ויעיל אך לטעמי לא במובן הטוב כי אם באיזה מובן קבלני. חבל. כל אותו משחק נפלא בין תרבות לטבע שכה מאפיין את מרחב המקאמים נגוז.

(כשהזמנו מסגן המנכ"ל של רוזאנה  טיול (בפגישה בנבי סלאח)  עם בקשה מיוחדת לפגוש משהוא מ'ריווק'. לא ידענו שיש כאן אולי בעיה...)

המקאם האחר הוא :שייח ע'ספור שגם משופץ בנוסח הנ"ל וכולל אזור נדנדות וכד . היפה מבין השלושה לטעמי דווקא הוא לא זכה בשום שיפוץ ובחצרו גר לו חמור שבעליו מאכסן את האוכל שלו במערה שליד המקאם.  שם המקאם הוא: שייח אל ח'ילווה.

image001_12.jpg

מקאם שייח אל-ח'ילווה בדיר ר'סעאנה

גם המקאם הדו כיפתי המרשים והידוע בשם שיח' קטרואני שבשיפולי הכפר עטרה זכה בשיפוץ והוא פעיל ביותר כמתחם אירועים וחגיגות עם וכולל את כל הציוד, והמבנים הנדרשים לרווחת תושבי הכפר על ילדיו וזקיניו.

דוגמאות אלו מנפת רמאלה מדגימות שהגם שקרנו של המקאם כמקום תפילה קדוש ירדה -היא חיה וקימת  כמרחב ציבורי קהילתי משפחתי ואזרחי . בבואנו להיאבק יחד אם הפלסטינים להנגשת המקאמים הכלואים בנפת שכם המידע שצברנו על המקאמים הפעילים בנפת רמאלה רלוונטי ביותר. 

בכדי לסגור מיני מחקר מקדים זה אציין שמקאמי המריבה, כמו השניים בעוורתה והשניים בכפל חרס, בהם  המאבק הלאומי /דתי מתחולל במרץ רב (כמו בקבר רחל, שמואל, יוסף ומשה וכד) – שם מצטייר שעצם המאבק הלאומי מחריף את הדתי ולהפך. רק לחשוב על מאות השנים שבהן שמרו הפלסטינים על מקומות קדושים אלו לשלושת הדתות המונוטאיסטיות באצילות ובאהבה כזו ולהתחלחל. קברים אלו היוו מוקדי עלייה לרגל לנוצרים ויהודים שדיווחו בפרטים מרתקים על מקומות אלו. תיאוריהם התרימו את האורינטליזם מאות בשנים לפני שהתגלה כמרכיב קולוניאליסטי במאה ה19.

בנוסף : הפקעה בדיר בלוט, ושיבוש דרכי הגעה של בעל אתר העתיקות "דיר סמען" לחלקתו

לפני שהגענו לדיר ע'סאנה נפגשנו שוב בדיר בלוט עם א' בעל האדמה 'בדיר קלעה' שנדרש לפנות 12 דונם מאדמתו כנראה לטובת עוד כביש גישה ללשם החדשה. צילמנו את החלקה שהוא נדרש לפנות וקיבלנו עוד מסמכים בכדי להבין טוב יותר מה ניתן לעשות ובעיקר בתקווה שימצא שהבניה עצמה של לשם אינה חוקית. וניתן לדרוש את עצירתה .    

image003_9.jpg

הכשרת שטח בנייה חדש ללשם החדשה. בקו ישר נראים בתי השכונה של דיר בלוט 

בשני דיווחים קודמים הוזכר אתר העתיקות "דיר סמעאן" שכלוא בין שני שכונות 'לשם'. הפעם פגשנו בכפר א דיכּ את בעל השטח.  פ' הוא מרצה למדע המדינה במספר מכללות . אביו נפטר בעודו עובד באדמתו ב 'דיר סמען' בגיל 56 .  עם התחלת הבניה בלשם נקטעה הדרך החקלאית שלו לשטח. כיום הוא נדרש להציג תעודת זהות לשומר הגדר שסביב אתר הבניה והעתיקות. מחר כשיכנסו דירי הבתים הנבנים בלשם מה יהיה על זכותו להיכנס לאתר העתיקות שעצי הזית שלו כלולים בו?