דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
סמדר בקר, אריאלה סלונים ומיכל (מצלמת ומדווחת)
05/11/2019
|
בוקר

מחסום מיתר
רצינו בעיקר לראות מה מצב הבסטות לאחר שנהרסו לפני כחודש. מרקם שלם של חיים התפתח. דוכני אוכל ושתיה ליוצאים בבוקר ודוכני ירקות, פירות ומכלת שאנשים שמחו לקנות בשובם הביתה. מכיוון שהבלגן הלך וגדל והם החלו לחסום גם את כביש הגישה ולהשאיר הרי פסולת
בלתי אפשריים למרות הנסיונות להגיע להסדר, באו בוקר אחד בכוחות גדולים של משטרה וצבא ופשוט הרסו הכל וניקו כך שההררי האשפה מתנשאים בצדדים עדיין. כוח החיים גדול מהכול וגזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה בטלה.
וכך באנו וראינו שוב דוכני אוכל וצרכי מזון לבית. עכשיו אנחנו שמים בצד לא על הכביש, אמר מוכר הפיתות. איש לא בא בנתיים להרוס. מענין כמה זמן יעבור עד הפשיטה הבאה.
ניתן לראות את הרי האשפה ואת כיעור הגדרות והמחסום. מעבר בין מדינות הם קוראים לזה.

חברון
נסענו לחברון רצינו לבקר את עימד אבו שמסיה החווה פעולות נקם תמידיות בשל היותו הצלם שהנציח את אלאור אזריה ומעשהו. בשיחה מקדימה עם מופיד וזידאן שהרבתי הוזמנו לפגוש אותו ואותם בחלקת הזיתים של האנה אבו הייכל במרומי תל רמיידא. אז נסענו לשם קודם. באמת חג שם.
סטודנטים מהאוניברסיטה הפתוחה של חברון באו בהמוניהם לעזור למשפחה במסיק. ניתנו יומים למסיק שם. הצבא מאבטח.
בתמונות ניתן לראות מעט מההתקהלות סביב העצים העתיקים האלה ומסיקתם במשותף.
תמונה נוספת של עימאד מחזיק את השלט המספר על העזרה ההדדית של כולם במסיק.
עימאד הזמיננו לביתו לשמוע מה קרה במוצאי שבת גם מפי אשתו. בדרך לביתו חייל מהצנחנים מבקש לדעת מי אנחנו. חדש לו. לא מכיר את מחסום ווטש. אז הסברנו וגם בקשנו לשמוע את גרסת הצבא לארוע הקשה הזה למה פרצו לבית ולמה עצרו את הנער אמו ועוד קרוב משפחתו.
החייל מספר שהכל התחיל כש-30 פלסטינים העזו לעלות מהעיר דרך שביל שבין הבתים שאסור להם ללכת שם ולעלות לכביש העולה לתל רמיידא
צה"ל נדרך ותיצפת והתרשם שהם "ננעלו על שלשה מתנחלים והתכוונו לתקוף אותם ואז באו וחסמו ועצרו. אבל נכנסו לבית משפחת אבו שמסיה אני אומרת. למה? החייל מתעקש שמעצרים היו כמניעה לתוכנית פיגוע שחששו ממנה.
באו אנשים לבקר את הנער שחזר מניתוח בביה"ח, אנחנו אומרות.
גרסה מול גרסה.
הקשבנו. קשה לשמוע כמה משוכנע החייל בצדקת תגובת צה"ל, ביחוד כשאומר: "לא הייתי שם. הייתי בשמירה במקום אחר רק שמעתי מחברי..."
הלכנו לשמוע מה שלום אשת אבו שמסיה ומה קרה שם בעיניהם. היא צרודה קושי מדברת אחרי שגוננה על בנה בן ה-16 וצרחה על החיילים שיצאו מביתה. לדבריה באו כמה חברים לשאול לשלום הבן שחזר מבית החולים והחיילים החלו לחקור את יושבי הבית. הם כעסו על החדירה לפרטיותם וטענו שלא חייבים דין וחשבון לצה"ל מהנעשה בביתם. החיילים טענו שהם מפריעים להם במילוי תפקידם ועצרו אותה את הבן ועוד קרוב משפחה ,אבו עייש שמו. בחוץ חייל אחד גם ירה. למזלנו אל השמיים. מתשע בלילה עד אחת בילו במשטרה ותוחקרו למה הפריעו לצה"ל ואז צלצלו לעימאד שיבוא לקחתם הביתה ובתנאי שישלם 500 ש"ח לשחררם.
אבו עייש הושאר והובא למשפט ביום ג'. עו"ד ממשרדה של גבי לסקי מלווה אותם.
לאשה נקבע תאריך למשפט. נהיה איתם בקשר. בינתיים ההורים הרחיקו את שלושת ילדיהם מחברון מתוך חרדה לגורלם.

עימאד לא מורשה לגדר ולעשות שער כניסה לביתו.
ברור לכולם שם וגם לנו שעימאד נרדף ומבקשים לנקום בו על שצילם את ארוע אלאור אזריה.