בית לחם (300)

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נתניה גינזבורג
05/11/2017
|
בוקר
מחסום בית לחם: פלסטיני שעבר לצד הישראלי ממתין שיבואו לאסוף אותו לעבודה
Photo: 
Natanya Ginzburg
בית צפפה: פלסטיים מתנפלים על מכונית שעצרה בתקווה לזכות ביום עבודה
Photo: 
Natanya Ginzburg
מחסום בית לחם: אשפה בכל מקום שעיריית ירושלים לא טורחת לפנות
Photo: 
Natanya Ginzburg

5.15 המון פועלים על המדרכות וביציאה מהמחסום עד שקשה לחדור אל הטרמינל. רוב הגברים עוברים מהר מבלי ליצור קשר עין, ואלה שכן פוגשים במבטי רוטנים ומתלוננים על המצב הקשה בצד הפלסטיני של המחסום. אחד מהם בכל אופן זרק לעברי בחיוך: "תודה לכם 'זכויות'.."
עד 6.45 עברו פחות מ 10 נשים 
אירוע אחד בכל זאת ראוי לציון:  לצעיר שהגיע עם אב או סב עיוור לא נתנו לעבור כי גילו מתחת ל 16 ולא היתה עמו כל תעודה מזהה.  ראיתי שהוא עבר לחלון אחר וכך עשה גם השוטר, שלקח אותם הצידה בשקט לתשאול קצר ואז נתן להם לעבור.

המאבטח העיר לי בנימוס שאיני יכולה לעמוד איפה שעמדתי. עניתי לו שאנחנו עומדות במקום הזה כבר שנים והוא צלצל לשוטר לברר וחזר ואמר שאני יכולה לעבור לצד השני של הדלת. בלעתי חיוך – אין שום הבדל בין המקום הזה שיכולתי לפחות להישען שם בנוחיות לבין הצד השני. נשארתי על מקומי והשוטר ושלושת המאבטחים האחרים לא התעקשו עוד. נראה לי שלאיש מהם אין מושג מה זה מחסוםwatch וכשניסיתי להסביר להם תשומת ליבם עברה לשני צעירים, שניהם סטודנטים באוניברסיטה העברית וחברים בארגון זכויות כחולבן (של יועז הנדל). הם חילקו לפלסטינים עלונים בערבית שמסבירים שהם ארגון זכויות אדם שמציע לעזור להם מול כוחות הביטחון. בפסקה השנייה של העלון אם איני טועה כתוב שכדאי להם ליצור קשר עם ארגון הזכויות של המתנחלים כי "הצבא מכבד אותם יותר מאשר כל ארגון זכויות אחר.
התפתח ויכוח בין אחד הצעירים למאבטח, שהבטיח לו שהכל בסדר גמור במחסום, שהמעבר לוקח להם 25 דקות (!!!), שגם הוא עצמו מרוקן כיסים כשהוא עובר בדיקות ביטחוניות בשדה התעופה ואילו כאן הם רק מורידים חגורות. הצעיר לא קנה את השטויות האלה. כשאמרתי שהפלסטינים מתלוננים שהמצב איום הוא אמר לי שאני יכולה ללכת לראות בעצמי. עניתי לו שכאזרחית ישראלית אסור לי לעבור לצד הפלסטיני והוא החזיר לי מבט בוהה.
6.45 זרם קבוע של פועלים ממשיך לצאת ללא אירועים מיוחדים.