קלנדיה (ירושלים) ניהול לקוי יוצר עומסים. כך לא מגיעים לעבודה...
בוקר קל אך מתסכל
הגענו למחסום בשעה 6:00 בוקר וחנינו בצד הצפוני (“פלסטיני”) של המחסום (הטעות, ראו למטה). פגשנו את מיודענו אבו רמזי (מוכר הבייגלה) במרפסת של הכניסה למחסום ומצאנו אותו במצב רוח טוב; עסקים היו מספיק טובים בבוקר הזה שהוא היה צריך להיכנס לאזור כפר עקב לקנות בייגלה נוספים לפני השעה 7:00. עמדנו לרגלי המדרגות עד השעה 7:05 וכל הזמן הבאים זרמו חופשי פנימה ולא נוצרו תורים. אף אחד לא ניגש אלינו לקבל עזרה, שהיא בעצם הסיבה לנוכחות שלנו שם. (בן אדם אחד כן בקש מאיתנו נדבה והביע אכזבה כאשר חשב שלא קיבל מספיק.) רק כאשר נכנסנו לתוך הבניין ראינו שבגלל ניהול לקוי של החיילים בהכוונת האנשים, החדר הקטן האמצעי לפני אזור הבידוק היה מלא עד אפס מקום. מפאת הלחץ להגיע למקום העבודה בזמן, ויתרנו על הבידוק וחזרנו למכוניות שלנו כדי לנסוע דרך מחסום חיזמה.
בדרך לכביש חיזמה, המחסום הקטן בין הכניסה לא-רם והחיבור עם כביש 60 היה מאויש (בפעם הראשונה מזה זמן רב) וגרם לפקק הראשון בדרך. כביש חיזמה גם היה פקוק. ובקטע בתוך פסגת זאב המוביל לחיבור עם כביש 60 דרומה לכיוון ירושלים, התנועה כמעט לא זזה בכלל במשך קרוב ל-40 דקות (התברר בסוף שזה היה גם בגלל רמזור מקולקל וגם תאונה שחסמה את אחד המסלולים). בסך הכול לקח שעה ורבע להגיע מקלדניה לגבעה הצרפתית. היינו בפקקים יותר זמן מאשר במחסום עצמו וסיימנו את המשמרת בתסכול גדול על כך ששרפנו הרבה זמן בלי להועיל בכלל.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-