בורין , הלכודה בין יצהר ובין הר ברכה סופגת מכות ללא הרף
עצי הזית של בורין עולים באש, בעיקר בהתקרב עת המסיק. תוך שלושה שבועות נשרפו פעמיים מטעים ענקיים, ומשום מה תמיד במעלה הר ברכה ומאחז גבעת רונן. אין מחפשים את המציתים וגם מונעים מן הכבאים המקומיים לעלות בהר. התוצאה : דונמים רבים של אדמה חרוכה.
מחסום חבלה
13:45 - תנועה ערה של רכבים ביציאה וגם בכניסה יחסית לשעת צהריים. הבדיקה מהירה, והחיילים נוהגים בנימוס בעוברים. השאלה עדיין באוויר, מדוע צריכים אנשים לעבור במחסום כדי להגיע 
לאדמותיהם?
ג'ית
העמדה מעל הכביש מאוישת.
חווארה
העמדה לפני השער מאויישת, וכך גם המגדל. המכוניות עוברות ללא עיכובים. זרוע כתומה חדשה נוצצת בכניסה. מספר חיילי מת"ק
, העומדים ליד השער ניגשים אלינו ושואלים מי אנו. הסברנו. אפילו אמרו כי אנו עושות עבודה חשובה, אך ביקשו בנימוס לא לצלם חיילים, כי זה מסכן אותם. הסברנו להם שאיננו עושות זאת.בכל זאת ביקשו את הטלפונים לבדיקה.
בית פוריכ
המחסום פתוח וריק מרכבים. שלט גדול מקשט את המגדל
בורין - להבות אש במטעי הזיתים
בורין , הלכודה בין יצהר ובין הר ברכה סופגת מכות ללא הרף. הגענו לביתה של דוחא. מיד הונחה על השולחן ערמה ענקית של תאנים טריות, מים צוננים וקפה מהביל. דוחא מערימה לפני כל אחת מאיתנו צלחת מלאה תאנים. ומוזגת מים. דוחא אשה קטנה ונמרצת. דבריה מביעים כאב על התעללות המתנחלים ועל הסבל של התושבים מן הכיבוש, אך אין שום שנאה בעיניה או בדבריה. וכך היא מספרת :
זה קרה אתמול (יום רביעי 4.9.2017). בערך ב-11:00 בבוקר פרצה אש בכרם הזיתים של אחיה. האש גלשה מלמעלה במעלה ההר בואך הר ברכה והמאחז גבעת רונן, כלפי מטה. אחיה חסר האונים הזעיק את מכבי האש המקומיים, אולם עד שהגיעו כבר נשרף חלק ניכר מן הכרם, מכבי האש הצליחו לכבות את האש בסמוך לכביש, אולם לא אפשרו להם לעלות במעלה ההר. וכך כל הכרם, להוציא העצים שסמוכים לכביש נשרף כליל. מדובר בעצי זית בני מאות שנים. כרגע אחיה של דוחא איבד את כרמו, עיקר פרנסתו, שהוא מטפח כל חייו..
אין זו הפעם הראשונה שיוצאת אש מן ההתנחלויות. שלושה שבועות קודם לכן נשרף כרם עצי זית אחר במעלה ההר.
דוחא מספרת לנו על תכסיס חדש של המתנחלים. הם שולחים ילדים לצמתים להתגרות בפלסטינים, כדי לייצר סיבה לסלילת כבישים עוקפים (על חשבון אדמות פלסטיניות, כמובן).