מת"ק עציון: באוגוסט הכיבוש לא רק אכזרי, הוא גם מסריח ונוטף זיעה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
אורה ארדון, שלומית שטייניץ, נתניה גינצבורג מדווחת, תרגום מאנגלית: נעמי גל
05/08/2019
|
בוקר

 10:40-12:10

 

הגענו בשעה 10.40. כבר מבחוץ יכולנו לראות שהצפיפות באולם הייתה כה גדולה שרבים חיכו בחוץ.

באולם חם מאוד. הזיעה נוטפת. המיזוג, כמו המסך על הקיר, שמקרין תמונות של פלסטינים מאושרים תחת הכיבוש, הם הסוואה בלבד. מעולם לא ראינו את המיזוג פועל. לעיתים הרוחות סערו. אבל בשונה מישראל, שם ריב על מקום חנייה יכול להיגמר ברצח, כאן לא הייתה אלימות. מתקן המים הקרים פעל.
השירותים מטונפים ואין מיםinfo-icon זורמים, לא ניתן להשתמש בהם. נראה כי השלט המראה היכן השירותים צנח מהקיר מרוב ייאוש. הסירחון נורא למרות שהביוב כבר לא מציף. כנראה בגלל שאין מים זורמים.

אנשים מצטופפים במדרגות ועל פי לוח המספרים נראה שהזמן זוחל לאיטו בקצב של צב תשוש. החייל אומר לאנשים ללכת לשבת כי המשרדים עמוסים, ואף אחד לא ייכנס עד שיתפנה שם.

 אנשים אמרו לנו שהם כאן מאז 8.30 או 9.00. שני אנשים סיפרו לנו שהם היו גם אתמול אבל שלחו הביתה כל מי שמחזיק במספר מעל 400. שיבוא למחרת. למותר לציין כי לא ניתנה להם זכות קדימה כשבאו בבוקר, והם נאלצו להתחיל מהתחלה. כעת בשעה 11.00 הם עדיין מחכים ולא בטוחים אם גם הפעם ייכנסו. אנו שומעות שוב ושוב את המילה פאודה בערבית בלגן, תוהו ובוהו.

 לאורה נאמר שקבוצה שמוקדם יותר הרשו לקבוצה של אנשים מבוגרים  להיכנס, אבל לא ראינו זאת במו עיננו.   נאמר לנו שהמצב במחסום בית לחם גרוע מתמיד.

 מדי פעם החייל קרא לאנשים לבוא ולעבור בקרוסלה למי שצריך אישור או זקוק לשוטר, שהיה היום נוכח לשם שינוי. היו מעטים בלבד. רוב האנשים באו בשביל כרטיס מגנטיinfo-icon.

 אדם אחד אמר לשלומית שהוא מנוע כניסה לישראל כבר 11 שנים, ובכל פעם כשהוא מגיע לשב"כ אומרים לו: תעזור לנו ונעזור לך. טקטיקה ידועה (גיוס משת"פים).

 איש אחד בא לקבל כרטיס מגנטי ונאמר לו כי הוא מנוע כניסה לישראל ועליו להגיע לשב"כ בעניין זה. מסרנו לו את המידע הרגיל: שיביא בקשה להעסקתו ממעסיק ישראלי, מסמכים כאלה ואחרים וכד'. ייעצנו לא לפנות לעורכי דין פרטיים (שגובים שכר בשמיים) אלא קודם ליצור קשר עם סילביה. תוך כדי השיחה איתו ניגש אדם ואמר, "סילביה. רק סילביה תעזור לך." ומישהו שעמד שם הנהן בהסכמה.

אחר ביקש עצה עבור אחיינו, שהגיע מירדן לפני מספר שנים ומייד נאמר לו שהוא לא יכול להיכנס לישראל. כאשר ניגש לברר במשטרה מה פשר הדבר, נאמר לו כי אין להם דבר נגדו ושלחו אותו לשב"כ. בשב"כ אמרו כי אין להם דבר נגדו אך מאז הוא נתקל בעוד ועוד מכשולים.

 גבר, דובר אנגלית מצוינת, סיפר שאמרו להם בכנסייה לחדש את הכרטיסים המגנטיים שלהם אם הם רוצים להמשיך להיכנס לישראל. אכן נראה היה שיש שם הרבה ערבים נוצרים, ביניהם נשים רבות. הוא אמר שכ-30 איש מהכנסייה נמצאים כאן.

צעיר הלומד באיטליה ביקש להגיע לקונסוליה האיטלקית בירושלים כדי לחדש את מסמכיו. הוא הגיע בשעה 9:00. עדיין לא נכנס. עכשיו  11:16.

גבר שעובד בבית פרטי באחת ההתנחלויות, אמר כי לפתע גילה שהוא סיכון ביטחוני. הגברת בהתנחלות רוצה שהוא יחזור. שלומית ייעצה לו לבקש ממנה לשוחח עם קצין הביטחון של היישוב.

 הצג הראה את המספר 59 כשהגענו. לפי המספר על הצג כשעזבנו אחרי 12.00, טופלו רק 26 אנשים - בשעה וחצי בערך! כאמור, זה יומו של הצב.

כשיצאנו, רק מעט מהאנשים שהיו כשהגענו עוד ישבו שם וחיכו. הם אמרו שבין 12.00 ל 13.00 החיילים יוצאים להפסקת צהרים. האם יש סיבה לכך שהם לא יכולים לעבוד במשמרות?