דוח קורונה, ערקה: הייתי שמחה לו היו שכנים שלי

צופות: 
שולי בר מעבירה דיווח משני כפרים
05/04/2020
|
בוקר
Palestinian resident

4.4.2020 בשיחת ווצאפ-וידיאו עם ו' מכפר זבדה, אני רואה אותו עם אשתו ושני בניהם הקטנים והשמחה גדולה. בילדותו מכר קפה בתרמוס בחניון של מחסום ברטעה יחד עם אחיו ס', ושניהם היו לחביבי הקבוצה הצפונית, שזה לא מכבר החלה לפקוד את מחסום ברטעה במיקומו החדש (לפני כ 18 שנה). הוא מספר שהתנועה במחסום שקטה, שברחובות הכפר כמעט ולא רואים אנשים, שבמחסומים הרבים מטעם הרשות הפלסטינית בודקים כל אחד ומי שנמצא עם חום או חזר מעבודה בישראל, נשלח לבידוד. הוא מתגורר בבניין קומות ובכל דירה גרה משפחה מהחמולה. הם נפגשים ומתערבבים ואי אפשר לחשוב בכלל על בידוד. "אצלנו אין קורונה, רק אצלכם," הוא אומר בביטחון רב. יש מספיק אוכל ואין בעיות מיוחדות, אבל מתי מתי זה ייגמר?

5.4.2020 צלצלתי לא' בכפר ערקה, מזרחית להתנחלות שקד. מזמן לא התראינו וגם לא שוחחנו. בזמנו א' הפתיע אותנו כשהתנדב מרצונו לעשות סדר בתורים לכניסה לטרמינל במחסום ברטעה, בימים שמהומות פרצו מדי בוקר בגלל המעבר האיטי. הוא אדם נעים הליכות ומשכיל, דובר קורא וכותב עברית ואיש ערכי במפורש, בן 60 פחות או יותר. קבלן. מתמצא מאוד במתרחש בישראל.
לדבריו הרשות תתחיל בימים הבאים לעבור מבית לבית ולעשות בדיקות לכולם. הזקוקים לטיפול רפואי יעברו לבניינים שנתפסו בערים והוסבו לבתי חולים זמניים. לא מאשפזים חולי קורונה בבית חולים רגיל. גם יגדילו את משך הבידוד ל 28 ימים. נשמע יותר קשוח מישראל. בכפר שלו, ערקה, מזרחית להתנחלות שקד, אנשים לא מסתובבים ברחובות, כמעט ולא יוצאים מהבית, אבל מתערבבים עם בני משפחה מהחמולה. הוא עובד בכרם הזיתים שלו שעתיים בבוקר ושעתיים אחה"צ, עם הבנים שלא לומדים (בתיכון ובאוניברסיטה) וככה מעבירים את היום.
החלפנו ברכות ואיחולים להווה ולעתיד, לו ולמשפחתו. הייתי שמחה לו היו שכנים שלי.