סוסיא, דרום הר חברון

צופות: 
יהודית ק' (מצלמת), מחמד ב' ושלי נ' (מדווחת)
05/03/2018
|
בוקר

ביקרנו היום שני תושבים בסוסיא. שניהם גורשו מהכפר המקורי.

ע' אדם מבוגר, ישן בלילות ביטא, מגיע לאדמות שלו כל יום אחרי תפילת הבוקר, ונשאר שם עד תפילת הערב. באדמות יש לו זיתים ושקדים. הוא נטע כמה נטיעות חדשות של זיתים ושקדים, ואותן צריך להשקות. יש לו מיכל מיםinfo-icon בחלקה. המכל עצמו עולה כ- 600 ₪, והוא ממלא בו מים ממשאית. המים משמשים להשקיית הנטיעות החדשות, ולו עצמו לשתייה ולהכנת תה במהלך היום. בשבוע שעבר, לאחר מילוי המכל, היו יומיים של גשם שבהם לא הגיע לחלקה. כשחזר לחלקה גילה את המכל ללא מים, ומחורר חורים עגולים רבים, שנראים שנקדחו במקדחה. הוא יודע שהמתנחלים מסוסיא נוהגים לעבור בחלקה שלו בטיולים שלהם בדרך בין ההתנחלות לבין האתר הארכיאולוגי. מניח שהם עשו זאת תוך כדי טיול... כעת אובד עצות, ולא יודע איך ישקה את הנטיעות.

צילום: 
יהודית קשת
צילום: 
יהודית קשת

ע' (אחר, לא אותו ע') ואשתו. גרים בחלקה שלהם מאז גורשו מהכפר המקורי. החלקה מקסימה: יש בה פרחי נוי בתוך צמיגים, כדים וארגזים, שעורה, זיתים שקדים (בעל, אילו היו מושקים יכלו לגדל יותר), כמה חיותinfo-icon משק, וכמובן צמחי בר. 

ישבנו מתחת לסככת צל, ודיברנו. הוא תיאר בפנינו את הסאגה המשפטית הבלתי נגמרת מאז גורשו מהכפר המקורי (1989?). המבנים כולם תמיד בסכנת הריסה, כולל מלונת הכלב, כולל סככה לתרנגולות ויונים. לאחרונה דרשו ממנו להרוס אותה, או שיבואו להרוס, ויחייבו אותו ב- 10 אלפים ₪ בגין ההריסה. הגישו מספר תכניות למינהל האזרחי, אבל התכניות נפסלות בטענות שונות, בשל כללים שלא ניתן לעמוד בהם, מרחק של חיות המשק 300 מ' מהכביש אבל גם מרחק מסוים מהבתים, באופן שלא ניתן להכליל הכול בתוך החלקה. הלכו לבג"ץ, בג"ץ הכיר בבעלות שלו, אבל גם בסמכות משרד הביטחון על התכנון. מאז נכנס ליברמן למשרד, התכניות שהיו במו"מ נזרקו, ולא יאושרו. עם זאת דחו מעט את ההריסות. במקום להרוס 40% מהמבנים כעת, כפי שהתכוונו, יהרסו עכשיו 7 מבנים, ועל האחרים ידונו מחדש בהמשך (כלומר עדיין מאוימים). האלוף פולי מרדכי אמר לו שהם יכולים לבקש זכויות מסוימות, אך שלא ינסו להשוות עצמם לישראלים. נציגי הרשות הפלסטינים מגיעים לבקר, אך אין בסמכותם לעשות דבר, שכן מדובר בשטח סי בשליטה ישראלית. השווינו גם כמה אנחנו משלמות על מיםinfo-icon, וכמה הם, ואכן אין מה להשוות – הם משלמים יותר מפי 10 על כמות קטנה בהרבה. כל קוב עולה לו 35 ₪, ומספיק ליום-יומיים לצרכי המשפחה וחיות המשק.

יש מתנחלת שגרה במבנה, כנראה טרומי, בקצה ההתנחלות סוסיא (שכל הזמן מתרחבת ומתקרבת), שהגיעה אליהם ואיימה עליהם עם אקדח. החיילים לקחו אותה, אבל לא עשו דבר מעבר לכך. בכל יום חמישי, בעת החלפות החיילים,  המשמרת הנכנסת מקבלת סיור והוראות מרבש"ץ ההתנחלות ולא ממפקד הצבאי!

ע' מרבה לארח קבוצות של פעילים ישראלים, ומנסה להבין מכולם איך אפשר לפתור את בעיותיהם ולקדם את השלום. מוטרד מאוד מכך שצעירים ישראלים לא מכירים את המצב בשטח, ורק מקבלים, בדרכים רבות, את המסר שהפלסטינים הם טרוריסטים. במיוחד הזכיר את השלטים האדומים הגדולים שמזהירים ישראלים מכניסה לשטח איי, שבו נשקפת להם סכנה. מדגיש שעל ביטחונו אין מי ששומר, ואין לו אל מי לפנות. גם חושש מאוד לביטחונו של בנו. הוא מחזיק את הטלפון פתוח יום-יום בשיחה עם הנהג בדרך של בנו לביה"ס, וחוזר ומזהיר את בנו לא לעזוב את חצר ביה"ס. הוא בטוח שניתן לפתור את הסכסוך בכמה דקות של שיחה על כוס מים, על-פי העיקרון שמי שדואג לביטחונו ולזכויותיו של האחר, יוכל לחיות גם הוא בביטחון. לא מאמין שפתרון כזה ימומש שנים הקרובות. אולי עוד אלפי שנים... מודה שלפעמים כאשר מדבר עם קבוצות, הוא מתקומם ומתרגש וקולו עולה... הישראלים ושאר העולם עסוקים באיומים ובסכסוכים רחוקים, והמצב אצלם מידרדר.