קלנדיה

מחסום דמים הוא מחסום קלנדיה.

ירייה אחת הפכה את הקבצנית למחבלת.

יום אחרי יום במשך שנים ישבה האישה על הבלוק בפתח המחסום (על ידו מונחות חבילות הטישו שהילד מציע למכירה) והושיטה יד לנדבה.

ביום שני ה-27.2.17 הם ירו לה ברגל ופצעו אותה.

היא לא הלכה לשום מקום ולא התקדמה לכוון העמדה של החיילים, סיפר לי עד ראייה שהוא ועוד בחור גררו אותה לאחור ודאגו לשלוח אותה לטיפול.

הזקנה לא רק שלא הלכה לשום מקום, היא בכלל בקושי הולכת בגלל המשקל העודף ומחלת הסוכרת שלה.

אבל העובדות לא הפריעו לדו"צ להודיע ש:

"משלא נענתה לקריאות האבטחה לעצור, בוצע ירי באוויר, כשלא נענתה בוצע ירי לעבר רגליה"

וכן: "למעבר קלנדיה, מחבלת נוטרלה ככל הנראה לאחר נסיון דקירה"

מאז יום שני הקבצנית הזקנה כבר לא יושבת על הבלוק שבפתח המחסום ולא מושיטה יד לנדבה.

קורבן נוסף בשטח ההריגה שכבר ידע קורבנות רבים שאיש לא נותן ולא ייתן עליהם את הדין.

• תודה ליעל ערבה שהעבירה לי את הודעות דו"צ מהארכיון החשוב שלה.

*

מה שהיה נורא לא הייתה חצי השעה שחלפה מאז שהאמבולנס מהגדה שהביא את החולה הגיע למחסום ועד שהאמבולנס ממזרח ירושלים יצא עמה לדרך,

מה שהיה נורא זה גם לא שנוהל גב-אל-גב נעשה בחסות רובים כל כך רבים,

מה שהיה נורא זו אפילו לא העובדה שאמה של החולה, במקום לעמוד ליד בתה, לאחוז בידה וללטף את ראשה נדרשה לסור ממנה ולהציג לראווה את תכולת התיקים שהביאו השתיים,

מה שהיה נורא הייתה הצרחה מקפיאת הדם שצעקה החולה כשהזיזו אותה והעבירו אותה בין האלונקות.

החולה נשלחה לביה"ח מוקאסד בגלל החמרה בפצעי לחץ שנוצרו בגופה עקב שכיבה ממושכת וכל תזוזה היא בשבילה כמו מכה בבשר החי.

לפחות את זה, את הסבל הנורא שנגרם לה בגלל המעבר המיותר הנוסף הזה שבין האלונקות במחסום יכלו למנוע ממנה לו רק היו מאפשרים לאמבולנסים מהגדה להגיע ישירות למזרח ירושלים.