יום טיפול ברפואה משלימה בקהילת רועים בבקעת הירדן
בבוקר יום שישי האחרון נפגשנו - חמישה מטפלים ברפואה משלימה, ליום טיפול בקהילת הרועים בצפון הבקעה. הביקור תוכנן מראש ותואם עם המטפלים, עם הרועים מקהילת חאלת מכחול והחברות ממחסום ווטש (דפנה בנאי ונורית פופר), שדאגו להביא את רחל המתורגמנית. בתכנון היה גם עזרה בשינוע מטופלים רחוקים יותר.
בבוקר, בדרכנו למכחול ראינו 4 משאיות בטון בכביש הגישה למאחז החדש הנמצא כ-2 קילומטר דרומית להתנחלות משכיות. כשדפנה ונורית הגיעו למכחול עם רחל המתורגמנית הן הלכו לצלם את המשאיות ואנחנו בינתיים התחלנו בסדרת הטיפולים.
חילקנו את המאהל לצד גברים וצד של נשים, כדי שכולם יוכלו לחוש בנוח בזמן הטיפול. רחל עזרה לכולנו בתרגום ובלעדיה היינו אבודים.
חמולת מכחול לדורותיה ושלוחותיה נהנו מדיקור סיני, מוקסות (חימום בגיר פחם מיוחד) ועיסוי רקמות עמוק, כל אחד ואחת על פי הבעיה הגופנית שהציג.
בכוונתנו להגדיל את מספר המטפלים המתנדבים ולהמשיך במתן טיפולים בקהילות השונות.
האווירה היתה רגועה ונעימה ונראה היה שכל מי שהגיע לטיפול הצליח להרגע ולו במעט מתלאות היומיום וקיבל מזור לכאביו.
בשלב הזה נורית התקשרה והודיעה לנו שדפנה והיא מעוכבות ונלקחות למשטרת אריאל. קצין מתלהב, בשיתוף עם מתנחלים אלימים, שלא חסכו בקללות מולן האשימו אותן בניסיון דריסה. כמובן שבסוף הן שוחררו ללא כל אישום אך הורחקו מהגדה לעשרה ימים. יום הטיפולים היה כמעט מושלם, אירוע זה העיב עליו.
בסיום הטיפולים הוזמנו לארוחת צהריים מעשי ידי הנשים כאות תודה.
בסוף היום שאר המטפלים הביעו רצון להמשיך וכולנו הסכמנו שיש אמירה פוליטית במעשינו. אני כבר רוקחת בראשי את יום הטיפולים הבא.
תודה לכל מי שעזר/ה , גם למי שבשל צנעת הפרט לא הזכרתי את שמו.