ג'מאעין, זיתא (ג'מאעין)

זיתא (ג'מאעין) וג’מאעין

זיתא

הבעיה העיקרית: עבור המועצה הבעיה הדחופה ביותר היא החוב של מיליון שקלים. זאת משום שהם אינם מקבלים בחזרה את כספי המיסים שממשלת ישראל גובה מהפלסטינים. נתניהו מסרב להעביר את המיסים לרשות הפלסטינית. הוא טוען כי הרשות הפלסטינית נותנת את הכסף לטרוריסטים הנמצאים בכלא. זה הופך את חיי הכפריים לקשים מאוד. "איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיות האלה?" שאל ה. "אנחנו נטושים, האם אנו שייכים לאזור שכם או לאזור סלפית? אנחנו נזרקים מאחד לשני.בעבר היה איש עשיר שתרם כסף לכפר, אך הוא מת לפני 3 שנים ועכשיו אנחנו כבר לא מקבלים כסף בכלל. במשך 3 שנים לא הצלחנו לעשות כלום כדי לשפר את התנאים בכפר".

עבודה בישראל: הכפריים שעובדים בארץ יכולים להסתדר. לה. יש חנות פירות וירקות בכפר, אבל הוא בקושי מתפרנס. במשך 20 שנה הוא מבקש היתר לעבוד בישראל והוא נדחה. כשהיה נער נעצר על-ידי צה"ל על יידוי אבנים על חיילים. הוא הוחזק בכלא למספר שבועות וזו הסיבה לכך שלא ניתן לו לעבוד בישראל. הוא גם מנקה את בית הספר, אבל לא מקבל תשלום על כך. הוא ביקש מהרשות לשלם את המגיע לו, אבל הם אומרים שאין להם כסף.

מים: יש בעיות עם הספקת מים רק בקיץ. המים שלהם מגיעים מחברת מקורות  אשר לא מקצה להם מספיק מים לחודשי קיץ.

עזרה: הכפריים אינם זקוקים לעזרה עם מסיק הזיתים ואין להם בעיות עם המתנחלים. אין התנחלויות בקרבת הכפר, כך שאין להם את שתי הבעיות הללו.

אבל הם מבקשים עזרה בהשגת משחקים, צעצועים וחומרים עבור בתי הספר וגני הילדים בכפר. הבטחנו לבדוק את האפשרות של איסוף צעצועים ומשחקים עבורם.

סוף לסכסוך: שאלנו את ה’ איך הוא רואה את סוף הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. "אני רק רוצה לחיות ואני רוצה אישור לעבוד ולהתפרנס בכבוד".

ג’מאעין

ג’מאעין הוא מקום הרבה יותר גדול מזיתא. זו למעשה עיירה קטנה. דיברנו עם י., שהיא מזכירת המועצה וגם מורה לנהיגה.

ג’מאעין איננה עיר ענייה. לגבעות האבן-חול ברחבי העיר יש כמה מהמחצבות הטובות ביותר באזור. האבן נמכרת בכל רחבי פלסטין וישראל ואפילו מחוץ למדינה. בעיר יש גם אזור תעשייה.

בעיות: למרות שהם קרובים להתנחלויות אריאל ותפוח, לחקלאים של ג’מאעין אין בעיות יומיומיות עם מתנחלים. אבל בעיות קיימות והתנכלויות מתרחשות – בעיקר בעונת המסיק באוקטובר. המתנחלים מנסים לפעמים להבריח את החקלאים מחלקותיהם. המתנחלים גם מביאים את העזים שלהם למרעה במטעים שם הם אוכלים את עלי העצים.

מים: הם מקבלים מים מחברת מקורות, אבל הם משלמים לרשות הפלסטינית. מים הם כבר לא בעיה עבור העיר הזאת: הם בנו לעצמם מגדל מאגר-מים.

בתי ספר: אין בעיות.

שירותים רפואיים: יש מרפאה אחת בעיר שנפתחת רק 2-3 ימים בשבוע. הבעיה הגדולה ביותר היא שבשכם יש בית חולים אחד בלבד באזור של כ-10,000 תושבים. בית החולים הזה קטן מדי, אין בו מספיק ציוד, ולא מספיק רופאים. פלסטינים צעירים כן לומדים רפואה אבל אין תמיכה כלכלית מספקת למשרות נוספות. שלושה ימים לפני ביקורינו, אישה נפתרה מסרטן כי היא לא קבלה את הטיפול לו הייתה זקוקה. היא הייתה רק בת  60 שנה, והשאירה מס’ ילדים אחריה.

מחסור בטיפול רפואי הולם  ומספיק— היא הבעיה עבור רוב, אם לא כל פלסטין.