קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
04/08/2016
|
בוקר

בוקר סביר בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:15. עברנו עם הרכב וחנינו במגרש החניה הצמוד למחסום. מגרש החניה די מלא, וחנינו בשורה הרחוקה מהמחסום. כשהתקרבנו אימן בדיוק פתח את הקיוסק. ברכנו אותו לשלום וכך גם את מוכר הבייגלה שבפתח הסככה. בפנים 5 העמדות כבר פתוחות ואין תור. השלט מעל אחת העמדות מקולקל, אך העמדה פתוחה. באקווריום היה רק השוטר מ'. החייל חזר אחרי כמה דקות.

עד 5:35 לערך הקרוסלה בקצה המכלאה הקרובה לאקווריום נותרה פתוחה וכל מי שהגיע עבר מיד, ותוך כמה דקות כבר היה בחוץ. לאחר מכן החלו להיווצר תורים ליד עמדות הבידוק ואז נסגרה הקרוסלה. בהתחלה היה רק תור אחד במכלאות וככל שחלף הזמן והתרבו הממתינים נפתח גם תור שני ושלישי והסככה התמלאה אנשים.

 כבר כשהגענו ראינו חבורה קטנה של אנשים יושבים על אחד הספסלים האחוריים. ככל שחלף הזמן נוספו אליהם עוד ועוד אנשים והם הפכו לחבורה גדולה ותוססת. בשלב מסויים שנים מהם ניגשו אלינו. התברר שכולם עובדים אצל אותו מעסיק והוא אינו משלם להם את כל המגיע להם. הם החליטו למחות ולעשות שביתה, לא מגיעים היום לעבודה. נתנו להם טלפון של נציג קו לעובד, בתקווה שיוכל לסייע להם לעמוד על זכויותיהם.

לקראת 6 הגיע קצין מהמת"ק. הוא פתח את השער ההומניטרי עבור הזכאים בעזרת השוטר. השער אמנם נפתח במועד, אך נהגו הקפדה יתרה ולא נתנו לעבור דרך השער למי שאינו זכאי "לפי הספר". בין האנשים שנדחו היה גם אדם מבוגר הנשען על מקל. בשבוע שעבר ראינו את הקצין קורא לו מהתור הרגיל ופותח את השער עבורו. הפעם השוטר מנע ממנו את המעבר והוא נשלח לתור הרגיל. הוא התלונן בפנינו שכולם מאפשרים לו לעבור דרך השער ורק השוטר מ' לא. הממתינים איפשרו לו להצטרף לתור הרגיל בכניסה למכלאות.

לרגע נראה היה בשלב מסויים שעלולה להיות קריסת תורים, אך מספר אנשים לקחו על עצמם לסדר את התור והעניינים נרגעו. עשינו הפסקת תה וחזרנו לסככה. לקראת 7 החלו התורים להתדלדל. בינתיים השוטר התחלף בשוטרת והגיע מאבטח ואח"כ עוד אחד. ב-7 הקצין מהמת"ק עזב. נשים שהגיעו אחרי 7 נשלחו לתור הרגיל. לקראת 7:30 עזבנו.

בדרכנו חזרה לרכב הבחנו שהחניה כבר מלאה עד אפס מקום, חונים בכל מקום אפשרי, לאו דוקא מותר. את רכבנו חסם רכב שחנה לרוחב הכביש. בעוד אנו פונות כה וכה נראתה מגיעה בריצה מכיוון המחסום אשה מטופחת. היא הביאה את בנה למחסום, עליו לעבור לירושלים. התנצלה על שנאלצה לחסום אותנו, כי לא היה איפה לחנות.

נסענו לירושלים דרך א-רם. המחסום ליד א-רם מאוייש, אך לא עוצרים את המכוניות לבדיקה. רק מפנים אותן משום מה לנתיב הימני הצדדי שבו הכביש משובש ביותר. עברנו במחסום חיזמה. בשל החופש הגדול התנועה לפני המחסום ואחריו דלילה והגענו במהרה למרכז העיר.