על כביש אפרטהייד ועל גזל מקאמים קדושים לפלסטיניים

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
חנה, צביה, ריקי, אירית, נורית (דיווח וצילום) נהג מוסטפא
04/02/2019
|
בוקר
כביש 450: מחסום אפרטהייד בכניסה להתנחלות נחליאל
כביש 450: מחסום אפרטהייד בכניסה להתנחלות נחליאל
Photo: 
Nurit Poper
כביש 450: מחסום נייד לפני הפנייה לדיר ניזאם
כביש 450: מחסום נייד לפני הפנייה לדיר ניזאם
Photo: 
Nurit Poper

על כביש אפרטהיידinfo-icon ועל גזל מקאמים קדושים לפלסטיניים

 

מחסומים  על כביש ההתנחלויות 450

כביש 450 מתחיל ליד הכניסה להתנחלות חלמיש ועד לצמד ההתנחלויות טלמון - דולב . הכביש מתפתל בסביבה הררית ומיוערת. בחלקו הצפוני הוא גובל בשמורת יער דיר ניזאם ובכפרים הפלסטינים דיר ניזאם וביתִיללו. זהו כביש מנדטורי ששימש במשך עשרות שנים לפני הכיבוש כדרך מקשרת בין כפרי האזור.

מזה שנתיים השתנה המראה, כשעולים לכביש 450 ליד התנחלות חלמיש.  מצד אחד ההתנחלות ומצידה המזרחי חומת בטון, המסתירה את המאחז החדש שהוקם מייד לאחר רצח משפחה בחלמיש. המאחז ("הלא חוקי")  גדֵל בהתמדה. חיילים מאחורי בטונדות, עם נשק מכוון לעבר הכביש, מקבלים את פני הנוסעים.

הכביש ממשיך לכיוון ביתיללו. בדרך, לפני הפנייה מימין לדיר ניזאם, תמונה דומה: מחסום פלסטיק על הכביש וחיילים בעמדת שמירה צופים על העוברים בו. שבוע לאחר מכן הם כבר עשו בדיקת ניירת. תשובה לקונית של השומר היתה ש "מחפשים מישהו".
בהמשך הכביש יש פנייה לוואדי זרקה. האזור יפהפה, משופע במים ובגידולים חקלאיים, הוכרז כשמורת טבע.   במפת הטיולים של המרכז למיפוי ישראל השטח צבוע בצהוב ומשמעו שטח B. אך אין זה מפריע למתנחלים להגיע, ליהנות מהבריכות הטבעיות ומהבריכה הענקית, אותה בנה פלסטיני  מבעלי המקום לרווחת תושבי הכפרים.
לראשונה ראינו שלטים שהציבה הרשות הפלסטיני המורים על פנייה לוואדי זרקה ולבריכה שבוואדי בתוספת מספרי טלפונים לתיאום הכניסה.

כ ק"מ דרומה הכניסה לביתיללו. לאחר הרצח בחלמיש הוצב שם מחסום צהוב. בתחילה המחסום סגרinfo-icon על היציאה מהכפר מכיוון זה אך לאחר עתירתה של עוד נטע עמאר, המחסום נפתח.

היום ראינו שהמחסום הועבר לנקודה אחרת ורק השילוט האזהרה האדום מוצב בצידי הכביש ומורה על כניסה לשטח פלסטיני ושהכניסה לישראלים מסוכנת.

לינק לסרטון על כביש 450 שעשינו לאחר רצח המשפחה בחלמיש כאן

בהמשך, כביש 450 מגיע להתנחלויות גוש טלמונים. מצידי הדרך נטועים כרמי זיתים ששייכים לתושבים מביתיללו.
מחסום שער צהוב מוצב לפני הכניסה להתנחלות נחליאל, הראשונה בגוש מכיוון זה של הכביש.  מחסום פלסטיק ושער נוסף של ההתנחלות מוצב אחרי המחסום הצהוב. מחסום ההתנחלות נפתח לפנינו, הפריבילגים שנוסעים עם לוחית רישוי ישראלית. 

מכאן ועד צומת התנחלויות דולב – טלמון,  הכניסה לפלסטינים חסומה. חבל ארץ נרחב, יפהפה, עתיר מעיינות , עצי עתיקים ואתרי עתיקות נלקח מידיהם של התושבים הפלסטינים כשהוקמו ההתנחלויות בשנות ה-80.

כביש 450: חיילים במחסום מכוונים נשק למכוניות
כביש 450: חיילים במחסום מכוונים נשק למכוניות
Photo: 
Nurit Poper
מקאם שיח' עיסא
מקאם שיח' עיסא
Photo: 
Nurit Poper

ביקור בשני מקאמים הכלואים בגוש טלמונים

מקאם שיח' עיסא  נמצא במרכז הגוש, באתר ארכיאולוגי שנשתמרו בו מערכת יקבים תת קרקעית וחדרי איחסון שמשויכים לתקופת הברזל  (על פי ויקיפדיה) ולתקופה הרומית (תקופת בית ראשון ובית שני). האתר שנשלט על ידי המתנחלים קרוי גבעת היקבים. עמדות שילוט עם מערכת שמע מאפשרות לקבל הסבר קולי על ההיסטוריה היהודית במקום. באתר עצים שונים ובמיוחד בולטים בו עצי זית עתיקי יומין.
המקאם עצמו הרוס, אך זה לא מנע מאנשי מזרעה אל קבליה (הקרובה מרחק של כ ק"מ אחד) להגיע לשם לתפילות ולבילויים בחיק הטבע.
ריאיון עם ראש הכפר המספר על זיכרונותיו, צולם שבוע מאוחר יותר.

מקאם נבי ענר  נמצא ליד המאחז זית רענן, וסמוך לכפר דיר עמאר השכן לכפר ביתיללו והכפר ראס א כרכר. האדמות סביב המקאם שייכות לתושבי כפרים אלה.

באתר יש שרידי עיר עתיקה, מבנה עתיק ומקאם, עצים עתיקים ומערכת של מעיינות מיםinfo-icon. המקום הופקע על ידי תושבי המאחז נריה.
לפני כשנה, ארגון עמק שווה הגיש עתירה לבג"ץ לפנות את הפלישה והבנייה הבלתי חוקית באתר הארכיאולוגי נבי ענר. ראו כאן  

כתבה של יוני מזרחי על השתלטות מתנחלי גוש טלמון על האתר הארכאולוגי נבי ענר והפיכתו לאתר נופש ראו כאן .

הגישה לאתר נבי ענר מכביש 450 היא דרך התנחלות נריה. נכנסים להתנחלות, יוצאים, נוסעים כברת דרך ומגיעים למאחז זית רענן. חוצים אותו , וממשיכים הלאה עד שרואים מבעד לכביש את מבנה המקאם מגיח מבין העצים. בדרכם האופיינית הצינית שינו המתנחלים את שם האתר מנבי ענר לגן הנערים, ראו כאן

כשהגענו לאתר היו שם מתנחלים שעבדו במקום. אחד מהם, תושב איתמר שכינו אותו "האמן", היה רכון על אנדרטה. מסתבר שהחליטו לשנות את השם ל "הנער". שם שמתאים יותר לשם המקורי נבי ענר.
את האמן מאיתמר אִבטח הרבש"ץ (רכז ביטחון שוטף צבאי) של גוש טלמונים. כשראה אותנו – חמש נשים לא צעירות, התפלא על הידע שלנו על המקום ועל כך שאנו מעיזות ללכת בנחת באזור "מסוכן ששורצים בו מחבלים". הוא ציין ששבוע קודם היו באתר התנגשויות בין פלסטינים לבין מתנחלים .  הצגנו עצמנו כנשות מחסוםווטש. והוא הסכים איתנו שהשם שניתן למקום אינו ראוי.