קלנדיה

בוקר קל מאוד

כל חמש תחנות הבידוק היו פתוחות והקרוסלה בקצה אחת המכלאות הייתה פתוחה לכל הבאים החדשים כך שלא היו תורים כשהגעתי למחסום בשעה 6:30. מוכר הבייגלה אמר שכך היה גם מוקדם יותר בבוקר, וכך זה נשאר עד שעזבתי בשעה 8:00. קצינת מת"ק הייתה במקום אבל לא היה צורך לפתוח את השער ההומניטרי מלבד פעם אחת כאשר איש הגיע בכיסא גלגלים, ואז השער נפתח לו ולמלוויו מיד.

בשעה 7:00 הגיעה הקבוצה, שכללה אנשים בכל הגילים (בוגרים בלבד, כמובן). הסיור אורגן ע"י סוכנית נסיעות אל-שארק וקרן הינריך בול, ונעשה בפלסטין ובישראל. נתתי תדריך על מחסום קלנדיה וגם על הפעילות הרחבה של מחסום ווטש. הקבוצה הייתה ערה מאוד, שאלו שאלות מעניינות, וסיכמנו להשאר בקשר עם המדריכה הגרמניה שלומדת בישראל כדי להדריך קבוצות נוספות בעתיד. גם סיפרתי על הסיורים שלנו באנגלית והזמנתי אותם להשתתף. הפניה של הקבוצה הזו הגיעה במייל שנשלח לכתובת של הסיורים. 

ב-8:00 עברתי דרך אחת המכלאות ישיר לתחנת הבידוק ומיד החוצה.

למרות התנועה הקלה דרך מחסום הולכי ברגל, הפקק דרך מחסום הרכבים נדמה היה קשה במיוחד הבוקר. משאיות גדולות השמיעו את הצופרים שלהן בתסכול. בדרך חזרה למגרש החניה הדרומי שמתי לב שהפקק גם כלל מכוניות ומשאיות שנסעו בכיוון צפון בדרך לא-רם ורמאללה.