דרום הר חברון, סנסנה (מעבר מיתר)
מפאת חגי תשרי ולאור הניסיון הגזעני והמכוער בשבועיים הקודמים, החלטנו הפעם לפסוח על חברון ולנסוע ישר לחורסה כדי לראות את המשפחה שביתה נתפס בנוהל ״אלמנת קש
״ לצורך בניית הפילבוקס בחורסה.
הגענו לחורסה דרך נגוהות. צומת בית אווא חסום, הן לאל-בורג׳ והן לבית אווא. לדברי תושבי חורסה הצומת סגור כבר שבועיים וכלה נאלצה לעשות את דרכה ברגל לחופתה.
לשאלתי אם הצבא השאיר את המקום נקי נעניתי שהמקום נשאר מלא פסולת, כולל הגן שסביב הבית שאליו הושלחו פחיות מזון ודברים אחרים.
בקרנו מספר פעמים בחורסה. כמעט ולא ראינו מכוניות עם מספר רישוי ישראלי שעוברות בצומת, כולל צבא או משטרה. עכשיו, משהוקם הפילבוקס יש נוכחות מסיבית של צבא ומשטרה באזור והתושבים טוענים כי כל כמה שעות מקימים מחסום ועוצרים מכוניות ואז מסירים את המחסום. מקור חדש לחיכוך?
הדיוואן חזר לתפקד אך ההרחבה שלו הופסקה. בתמונות נראה הבית ללא רשתות ההסוואה וכן הדיוואן ומעליו הפילבוקס.
בדרכנו חזרה למחסום מיתר עברנו לראות את הבנייה של גדר ההפרדה ליד אשכולות. שופל עבד ליד החומה וגדרות התיל הצפופות הבהיקו בשמש. מיד לאחר שעצרנו כדי להתבונן ולצלם, הגיע רכב של חברת שמירה אזרחית ונוסעיה יצאו אלינו ואחד מהם הכריז כי עלינו לעזוב מיד את המקום, שלא נצלם אותו כי זה פוגע בפרטיות שלו ודרש לראות שאכן מחקתי את התמונות. הוא גם דרש פרטים שלנו, אבל הודעתי לו שאין לו כל סמכות לדרוש מאתנו פרטים. לבסוף נפרדנו בלחיצת יד אבל עדיין נשארתי עם תחושה רעה.
החומה בארץ שחוברה לה יחדיו ועכשיו חגגנו חמישים שנות התיישבות ביהודה ובשומרון.
בתמונה הבאה החומה והגדרות.
