משמרת בברטעה בעיניים זרות

6:40-8:10

שמחנו שהאורחת המקסימה שלנו הסכימה לכתוב מעין דו"ח מנקודת מבטה הרעננה במקום עוד דוח שגרתי.

רותי ורחל היקרות,

תודה על שצירפתן אותי אליכן הבוקר לצפות במחסומים עם מחסוםווטש. הזדעזעתי לראות איך הנוף המרהיב הזה – וכמובן המחסומים והפרנסה של פלסטינים – מופרעים ונקטעים על ידי החסימות ומגדלי השמירה למיניהם.

במחסום טורה ראינו סבא מרים את נכדתו ג'מילה בת ה-4 במקום מחריד של גדרות, תיל דוקרני ואשפה פזורה בכל השטח. בשובנו דרך מחסום ברטעה, באופן מוזר העובדה שזוהיתי על ידי שומרי המחסום כנתינה זרה ללא מסמכים, הובילה אותנו למתחם של בדיקות גבול שבוודאי אינכן מכירות. עבור משפחות פלסטיניות שפגשנו שם ושדיברו איתנו זו שיגרה איומה. בסתר, תחת אוהלים גדולים, מכוניות נבדקות במיוחד. כשנתבקשנו בחומרה על ידי המג"בניקים לצאת מהרכב, נשלח כלב פנימה כדי לרחרח את החפצים שלנו. לאחר שעברנו חיפוש בתיקים, הרחיקו אותנו עוד יותר מהמראה הזה אל תוך שטח המתנה מטונף. שתי נשים פלסטיניות  עם שני ילדים שנצמדו אליהן נראו מודאגות כל כך – ממש כאב לראות אותן.

כששואלים את הפועלים המגיעים למחסום על היחס אליהם, רבים עונים בחיוביות, "הכול בסדר". למעשה שום דבר לא נראה "בסדר", אבל תשובתם מורה גם על הערכה לעובדה שאתן כאן. אתן אמיצות מאוד לעמוד מול החיילים במצב האבסורדי הזה. ריגשו אותי מאוד החיוכים והברכות אליכן ממי שעברו את המחסום. ברור שהמאמץ שלכן זוכה לכבוד, גם אם הוא מסתכם בהיותכן שם, עדות, מתעדות ומגלות אמפתיה.

שלכן, אינס