מחסום בית לחם: אין גבול לרשע של הכיבוש
04:00-08:15
הטובים לעבודת הפרך
המון פועלים שכבר עברו את המחסום בצד הפלסטיני, משלימים שעות שינה על המדרכות עד שיבואו ההסעות לעבודה בשבע בבוקר. עכשיו קיץ וחם ולכן הם שוכבים ממש על המדרכה עם שקית האוכל ככרית. המראה ומשמעותו - מ ז ע ז ע י ם ! בחורף ראינו אותם בשקי שינה. אוטובוסים ומיניבוסים רבים כבר עומדים בתור לקראת הסעת הפועלים.
בכניסה הצרה מאוד ביציאה מהמחסום הפלסטיני אל הצד הישראלי - הוסיפו עמדת ביקורת ומיון, מאוישת בקצינה וחייל. אלה בודקים את המסמכים ועושים סינון ראשוני לנכנסים. "הטובים לעבודת הפרך.." המאושרים עוברים בריצה מטורפת את השטח הסטרילי, שהוא מגרש חניה גדול, ונכנסים לשרוולים ומחכים להיבדק במגנומטר. החגורות ביד, כל מה שמצפצף כבר מוכן ביד שנייה ונדחפים! אחרי המגנומטר עוברים לעמדות הביקורת האחרונות. אצבע, כרטיס מגנטי
, מסמך ועבר!
כל העמדות היו פתוחות והתורים בצד הישראלי לא היו ארוכים. המעבר מהיר - אלא אם אצבע אחת עושה בעיות ואז כולם מחכים - אולי האצבע תשנה דעתה. החיילים מוכנים לנסות לבדוק את האדם גם לפי מספר תעודת הזהות שלו או לחלופין שולחים לתור אחר. כל הזמן שצפיתי זה עזר לזירוז המעבר.
מחוץ למחסום, אלה שלא ישנים "מבלים": שותים קפה, פוגשים חברים, מחליפים עצות וכתובות. למתבונן "התמים" נראה כאילו כולם השלימו עם ההשפלה, עם עובדות החיים תחת הכיבוש (זוכרים כמה שנים?). בשיחות איתנו שומעים את הכעס, ההשפלה, הייאוש וחוסר האונים.
לא הייתי במחסום ביום עבודה רגיל כבר זמן מה. אחד ממכרי ניגש אלי בשמחה מופגנת ואמר: "אוי, חשבתי שאת הלכת לקבר - כמה טוב שאת כאן". דרך מיוחדת לפתוח את היום החם הזה, תרתי משמע!