קלנדיה

צופות: 
חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת)
03/07/2016
|
בוקר

בוקר שהחל כסיוט והסתיים בקול דממה דקה

השבוע, בשל עיד אל-פיטר שיחול במחצית השניה של השבוע, יצאנו לקלנדיה ביום ראשון. הגענו כרגיל לקראת 5:15, חנינו לפני המחסום ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. עוד כשאנו מתקרבות למחסום מהצד הישראלי אנו מתפלאות על כך שאין כמעט אנשים שיוצאים ממנו. כשהגענו פנימה, הובהרה הסיבה לכך. את פנינו קיבל כאוס מוחלט ומייד ניגשו אלינו אנשים להתלונן על המצב.

כאוס בקלנדיה - 3.7.2016.jpg

כאוס בקלנדיה – 5:15

התברר שלמרות השעה המאוחרת יחסית פתוחה רק עמדת בידוק אחת מתוך החמש. בדרך כלל בשעה הזו כל העמדות כבר פתוחות, שכן זו כבר שעת עומס במחסום. מיד התקשרנו לברר והבטיחו לבדוק ולטפל.

קלנדיה - עמדות סגורות - 3.7.2016.jpg

X אדום – עמדות בידוק סגורות בקלנדיה – 5:25

הזמן חלף, אך ה-איקס האדום נותר בעינו מעל 4 מ-5 העמדות. בסככה שרר כאוס מוחלט. רבים ישבו על הספסלים, עמדו ליד הקיר מחוץ לסככה, או הסתובבו עצבניים בסככה. בכניסה למכלאות בלגן שלם, אנשים דוחפים ומטפסים אחד על השני בנסיון להצליח להשתחל פנימה ברגע שיפתחו הקרוסלות. כמובן שזה קורה לעתים רחוקות, כי קצב ההתקדמות בבידוק איטי כאשר רק עמדה אחת עובדת. ליד השער ההומניטרי כבר מתגודדים אנשים, כי ברור להם שלא יוכלו לעבור בתור הרגיל.

קלנדיה - 3.7.2016 - קריסת תורים.jpg

התורים קרסו, הבלגן חוגג – 5:30

שוועת האנשים עלתה השמימה, וגם החיילת הבודדת באקווריום נראתה מיואשת וניסתה לברר במכשיר הקשר מה קורה. טלפון נוסף לחמ"ל, אומרים לנו שהודיעו, אך עדיין לא קורה דבר. ואז לפתע נשמעו שתי יריות בודדות מכיוון מחסום הרכב. אנשים רבים יצאו החוצה לחניה (הריקה, כי היא חסומה כל חודש הרמדאן) והתקרבו לגדר התוחמת את החניה מהצד הסמוך למחסום כלי הרכב.

קלנדיה -3.7.2016 - בחניה הריקה - למה נשמעו יריות.jpg

משקיפים מהחניה הריקה אל מחסום כלי הרכב – מדוע נשמעו יריות???

בין כה וכה אי אפשר לעבור בקרוב, אז מנסים להבין מה קרה, אך ללא הצלחה. אין סימן לתכונה מיוחדת והתנועה במחסום כלי הרכב ממשיכה להתקדם כסידרה. האנשים שבים לאיטם פנימה, אך אין שם שיפור בינתיים. היאוש לא נעשה יותר נוח...

יאוש בקלנדיה - 3.7.2016.jpg

מיואשים בקלנדיה

רק בשעה 5:35 נפתחו סוף סוף 4 העמדות הסגורות. ב-5:45 גם הגיע שוטר וכעת כבר הכניסו הרבה אנשים בכל פעם שפתחו את הקרוסלות. אך הלחץ עדיין היה רב. לאט לאט החלו להיווצר תורים מסודרים מאחורי ערימת האדם בכניסה למכלאות. נשים שהגיעו עשו נסיון לגשת לתור הרגיל ולהשתלב מהצד, אך ויתרו מייד. זה כרוך בהידחפות של ממש בין הגברים, דבר שאינו רוצות לעשות. בד"כ, כאשר התורים מסודרים, הגברים מאפשרים להן להשתלב בתור מהצד, בכניסה למכלאות.

מעט אחרי 6 הגיעה שוטרת ואחריה קצין מהמת"ק. ביחד פתחו את השער ההומניטרי והעבירו את הממתינים שם (רק זכאים כמובן). הגיעו גם מאבטחים וכעת הכל זרם במהירות. ב-6:15 כבר היו שוב תורים מסודרים. בתחילה ארוכים ומהר מאוד התקצרו. ב-6:30 כבר לא היה כמעט תור לפני המכלאות. מי שהגיע עכשיו יכול היה לחשוב שזהו בוקר רגוע בקלנדיה...

קלנדיה - 3.7.2016 - הכל נרגע.jpg

6:30 – הכל נרגע

אותנו זה רק מרגיז יותר, כי הדבר מוכיח שאם החיילים היו טורחים להגיע בזמן הכאוס היה נמנע ואנשים היו יכולים להגיע לעבודה רגועים ולא כלאחר קרב, ועוד בצום. "בשוך הסערה" הבחנו שהדוכנים המאולתרים שהיו בסככה נעלמו. כך גם הדוכנים שהקיפו את הקיוסק בחוץ נעלמו ונותר הקיוסק המיותם, סגור ומסוגר בשל צום הרמדאן. ככל הנראה נדרשו לסלק את הדוכנים משום מה. הצטרפנו לתור ב-6:37 ותוך כ-10 דקות היינו בחוץ.