קלנדיה

צופות: 
צופות: חנה שטיין, רונית דהאן-רמתי (מדווחת ומצלמת), כריסטינה - אורחת
03/04/2019
|
בוקר
מחסום קלנדיה – תורים בכניסות למחסום החדש

הגענו לקלנדיה בסביבות 6. החלטנו להתחיל לבוא בשעות מאוחרות יותר, כי כעת גם הפלסטינים מגיעים מאוחר יותר מבעבר. ההבדל במצב התנועה לעומת 5:15, השעה שהיינו מגיעות בה עד כה, ניכר. ויתרנו על הנסיון למצוא חניה בחניה הפתוחה, ונכנסנו ישר לחניון החדש בתשלום (20 ₪). מפעיל אותו פלסטיני מזרח ירושלמי מבוגר, שמספר לנו שהוא גימלאי של העיריה. עבד הרבה שנים "עם ניר ברקת" לדבריו. ראש העיר החדש, משה ליאון, ביקש ממנו לחזור, אבל הוא סרב. מספיק לי, הוא אומר, אני כבר מבוגר.

באזור הככר שלפני המחסום טרם סיימו את עבודות הבינוי באיי התנועה, וצריך ללכת בזהירות ולחצות את הכבישים בתשומת לב. אנשים רבים בחוץ וזרם בלתי פוסק של יוצאים מהמחסום. מברכים בבוקר טוב וממהרים לעבודה.

עברנו לצד הפלסטיני. הראנו לאורחת שלנו את המחסום הישן הנטוש, היא היתה כאן בעבר וזוכרת מה היה. משם ניגשנו למחסום החדש הצמוד. ידידנו מוכר הבייגלה עומד עם עגלתו מחוץ לסככה על המדרכה. בינתיים נותנים לו לעמוד כאן. דוכן הפלאפל שנעדר מכאן לאחרונה החליט היום להגיע ומקווה שלא יגרשו אותו (זה לא קרה עד שהגיעה שעתו להתקפל וללכת, בסביבות שבע).

מוכר הבייגלה מספר שהוא מרוויח כ-80 שקל ביום. ביתו ו-3 ילדיה הקטנים גרים אצלו. בעלה מעשן סמים וכל מה שהוא מרוויח מתבזבז על זה, כך שהוא צריך לתמוך בביתו וילדיה. כל יום הילדים רוצים 20 ₪, הוא אומר, ומה נשאר לי לאוכל ושאר ההוצאות? בגלל שלא נותנים לו לעמוד בסככה, כשיורד גשם הוא לא בא. נראה מה יהיה בימים החמים של הקיץ. בינתיים היום מזג אויר סביר ואין בעיה לעמוד בחוץ על המדרכה (כל עוד מניחים לו לעשות זאת).

אחרי שקנינו קפה ותה בקיוסק שבסמוך וצפינו מעט במתרחש, פתאום החלו להיווצר תורים בשלושת הכניסות למחסום. כנראה שאירעה איזו תקלה בבידוק הממוחשב שגרמה לעיכובים. למרבה המזל נראה היה שהתקלה תוקנה תוך זמן קצר והתורים נעלמו.

הלכנו עם האורחת שלנו לכיוון מחנה הפליטים קלנדיה כדי להראות לה את החומה עם ציורי הקיר וכתובות הגרפיטי. הראנו לה מאיפה היא צריכה לקחת אח"כ מיניבוס או מונית לרמאללה, לשם היא נוסעת לצורך המחקר שהיא עורכת כאן.

אחרי שחזרנו למחסום וראינו שהכל זורם בלי בעיות, המתנו עוד מעט ובסביבות 7 ניגשנו לעבור חזרה. האורחת שלנו באה איתנו כדי לראות איך זה מתבצע במחסום החדש ולדעת למה לצפות כשתשוב. הכל הלך למישרין עד לשלב בדיקת התיקים. לאורחת היה תיק גדול ובפנים היה מחשב נישא. משום מה החיילים שבאקווריום לא ידעו איך להתמודד עם ה"בעיה" והיו זקוקים להתייעצות טלפונית. בינתיים עמדנו וחיכינו ויחד איתנו חיכו עוד כמה פלסטינים ופלסטיניות שנתקעו איתנו בין הקרוסלות... אחד מהם הספיק לחזור אחורה ולעבור לבידוק בצד השני של האקווריום, שם יש עוד מגנומטר ומכונת שיקוף. האחרים נאלצו להמתין איתנו והתנצלנו בפניהם על העיכוב. החיילים לא הסכימו לאפשר רק להם לעבור. בסיום ההתייעצות האורחת הונחתה להוציא את המחשב מהתיק ולפתוח אותו אל מול החיילים. את התיק העברנו שוב במכונת השיקוף ללא המחשב, ובא לציון גואל. עברנו את הקרוסלה הבאה והגענו לאיזור בידוק התעודות. הפלסטינים עברו בעמדות הבידוק האלקטרוני, ללא מגע יד אדם, ואנו נבדקנו בעמדת בידוק בה ישבה חיילת ויצאנו תוך רגע.

ליווינו את האורחת למעבר חזרה לצד הפלסטיני בדרכה לרמאללה וחזרנו לרכב. בשבוע הבא ננסה להגיע קצת יותר מאוחר ונראה מה קורה.