חמרה הפלסטינית: ליווי רועים בגשם

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
רחל א' (מדווחת) גיל ובן מלווי רועים
03/03/2022
|
בוקר

יצאנו ללוות את מועין בחמרה.
ליד היישוב הפלסטיני חמרה שוכן מאחז לא חוקי של משה שרביט, והוא מצטיין בהפרעות רבות לשכניו. הם גרים במעלה ההר והמאחז הוקם למרגלותיו.  עקב כך מועין מלווה בכל יום אפשרי, על ידי המתנדבים מקואליציית הבקעה.  חמרה נמצאת בצד המערבי של כביש אלון, ושייכת מוניציפאלית לאזור שכם.

אזור המרעה הוא הררי ומתנשא מעל הבקעה והנוף יפה מאוד. הדרכים להגיע אליו בלתי עבירות לרכב רגיל בימי החורף הגשומים. וכך אנחנו חונים את הרכב ליד בריכות המים של חמרה היהודית השוכנת בסביבה. הולכים ברגל לכיוון ההר להיפגש עם מועין.

מועין רועה לבדו ומאוד שמח לעזרתנו. היום קר וגשום לפרקים. עננים כבדים מגיעים ממערב. אחד מהם החליט לגמור עלינו. אין שום אפשרות לברוח ממנו אלא למכונית שנמצאת למטה. רטובים ספוגי מיםinfo-icon הגענו אני ובן למכונית, גיל נשאר עם הרועה. מים לא מפחידים אותם. למעשה קראו לנו לעזור גם לאחד הרועים במקום אחר, שהרוח החזקה העיפה שם את גג הדיר ממקומו. מוטות הברזל שהיו נעוצים בקרקע לא עמדו ברוח וחצי מגג הדיר עף כלפי מעלה. האשה שהיתה לבדה ובדיוק האכילה את הטלאים, נבהלה מאוד מהאירוע וחשבתי שנכון יותר לבוא לעזרתם. מה עוד שמרעה בגשם נראה אופציה לא ממש נעימה.

היה לנו קושי להחליט בעוד אחד חשב שצריך להשלים את המשימה לשמה באנו, להיות עם הרועה בזמן המרעה בשטח שלטענתו מסוכן לשהות לבד, ומצד שני מה עושים עם הגשם הזה ללא מחסה וללא לבוש מתאים, מה שנקרא מעיל נגד גשם, נעלים נגד מיםinfo-icon, מטריה לא בנמצא.

מצאנו פתרון. וכך גם המרעה נמשך כסדרו, ואני לא ממש יכולתי לעזור לשקם את הגג, אבל קצת להרגיע את בעלת הבית המבוהלת.

קשים חיי הרועים. אם לא קושי של הטבע בא קושי אנושי. כל רגע אורב פגע...(חרוז?).

בדרך לבקעה נסעה לפנינו משאית נושאת צריף שלם. עקבנו אחריה עד שפנתה בצומת גיתית ימינה בעוד אנחנו פנינו שמאלה. כנראה לכיוון איזה התנחלות. אולי פצאל. חשבו אלה שאיתי.

בסוף היום בשעה 5 בערך היה מחסום חמרה עוסק בבדיקת מכוניות אחת אחת ונוצר טור ארוך ארוך של מכוניות ממתינות לתורם. כמו כל פעם שעוברים שם בשעות אחר הצהרים. פלסטינים שחוזרים מהעבודה מהבקעה לכיוון הגדה. מעניין למה צריך לבדוק אותם.