קלנדיה

צופות: 
אורית דקל, עפרה טנא, נילי פישר, מיכל וינר (מדווחת)
03/03/2017
|
בוקר

ב – 09:10, כאשר הגענו, התור הגיע כמעט עד קצה הסככה. היום היה קר וגשום. שני מתנדבים מארגון EAPPI  שהיו במקום נגשו אלינו וסיפרו שהתהליך איטי מאוד וכי זה היה המצב במשך כל השבוע. לדבריהם השער נפתח כל עשר דקות בערך ובכל פעם נתנו רק לכ - 35 אנשים לעבור. המתנדבת התקשרה למת"ק, ביקשה שיאיצו את התהליך, אבל החייל טען שאינו יכול לעשות דבר בעניין.

המקום נראה מעט יותר נקי מאשר בדרך כלל. אחד מחדרי השירותים היה פתוח וכנראה ניקו אותו בליזול. בתשע ורבע שוב נפתח השער ואנשים החלו להידחף פנימה והתחילו לרוץ לכיוון המעברים הפנימיים, התור בחוץ התקצר לחצי.

ב – 09:20  שוב הצטבר תור של כשבעים איש לפני הכניסה והצטבר עומס במעברים הפנימיים. עד 09:30 התור התארך עוד יותר. התקשרנו שוב למת"ק והחייל אמר שיבדוק עם הקצין מה אפשר לעשות וכי באותו רגע לא היה כלי רכב כדי לשלוח קצין למחסום. החייל פתח את השער ההומניטרי לשלושה גברים צעירים שהציגו אישור מעבר. הם חיכו לחייל יותר מחצי שעה עד שיצא מהבוטקה.

עד 09:45 התור התארך עוד יותר, המעברים הפנימיים היו מלאים ונראה היה כי אין תנועה. ב – 09:50 השער נפתח שוב. נשאר מספר קטן של אנשים בשתיים מן הכניסות ותור ארוך יותר בכניסה השלישית. לאחר כעשר דקות התור התארך שוב עד לקצה הסככה.

הבחנו באדם שהלך בעזרת קביים, ואשר הגיע עם אשתו ו – 5 ילדיו, בגילאי 2-12. האיש סיפר שרגלו שבורה ושעליו להגיע לבית החולים לטיפול רפואי.  נסינו להסב את תשומת לבו של החייל, ולאחר מאמצים הוא יצא מהבוטקה ואמר שאין לו סמכות לפתוח את השער ההומניטרי וכי על האיש לעבור בשער הרגיל. הוא הוסיף כי יש לו אישור לפתוח את השער רק למי שמתנייד על כיסא גלגלים. המתנדבת סיפרה שבשבוע שעבר לא נתנו לעבור לאדם עם רגל אחת באותה טענה. כל אותו הזמן האיש עם הקביים חיכה בעמידה. לאחר מכן הוא השתלב בתור הרגיל. עד שעזבנו את המחסום לא הגיע נציג של המת"ק לפתוח את השער ההומניטרי.

בשעה 10:15  התור בחוץ התקצר לחצי. החייל בבוטקה יצא החוצה. הוא לא יצא כדי לבדוק אם הוא יכול לעזור למישהו או לזרז את התהליך. הוא ביקש אש מאחד האנשים המחכים בתור וחזר מיד לבוטקה.