קלנדיה. בבוקר עובר, בערב מנוע

צופות: 
תמר פליישמן
03/02/2019
|
אחה"צ
עבדאללה מעזה במחסום קלנדיה
עבדאללה מעזה במחסום קלנדיה
צילום: 
תמר פליישמן
חתול שחור על תקרת הרשת
חתול שחור על תקרת הרשת
צילום: 
תמר פליישמן

לעבדאללה יש אישור מסחר, אתו יצא בבוקר מעזה ששם ביתו והגיע לגדה ששם עסקיו.

אין ספק שהאישור תקף, אחרת אין מצב שהיה עובר את הבדיקות במחסום ארז.

לפנות ערב, בדרך לשוב הביתה, בא עבדאללה למחסום קלנדיה ובידיו שקיות עמוסות מזון טרי עבור בני משפחתו.

נכנסנו יחד אל מול עמדת הבידוק.

כשעבדאללה הציג לחיילת הבודקת שמאחורי החלון הממוגן את תעודותיו נשמעה קריאה:

  • אתה מנוע,  
  •  אבל בבוקר...
  •  מנוע!
  •  אבל...
  •  תכנס בדלת האדומה!

זו הדלת שמובילה לתא כליאה.

פתח עבדאללה את הדלת והתקדם פנימה. ניצלתי את סדק ההזדמנות ונכנסתי אתו.

בתא הכליאה שגודלו כקיטון צר לאורך ולרוחב קירות מבוטנים כשבאחד מהם חלון ממוגן שנשקף לעמדת החיילים הסמוכה. מבעד לחלון אפשר לראות וקשה לשמוע. כדי לתקשר עם החיילים צריך לצעוק. אז צועקים.

החיילת הורתה לי לצאת. הנעתי בראש לשלילה ונשארתי.

  • את אתו?
  • כן.
  • מה את בשבילו?
  • היא חברה שלי, צעק עבדאללה.

באחת נעשינו חברים. סוג של זרים אינטימיים.

התוודענו זה לזו בשם, שיתפנו בינינו את החלל הקצוב ואת הזמן הלא קצוב.

עבדאללה שישב על הספסל הצר והקצר קילף קלמנטינה והגיש לי את מחציתה.

אכלנו בצוותא וחיכינו בצוותא כשמעלינו, על תקרת הרשת, התהלך חתול שחור שהשקיף לעברנו.

אחרי דקות ארוכות באו שני שוטרים  שהוציאו את עבדאללה אל המסדרון האחורי.

מבעד לדלת שהפרידה בינינו שמעתי את רסיסי דיבורי השוטרים שניסו לברר ממתי המניעה.

משהעלו חרס בידם החליטו לקחת את האיש למקום שהוא מקור המניעה, לשב"כ.

עבדאללה שב ונכנס לתא בו חיכיתי, לקח את חפציו ויצא עם השוטרים.

כבר לא יכולתי להצטרף אליו, ליוויתי אותו במבט כשהוא מובל ע"י השוטרים בין גדרות המתכת אל המתחם הפנימי של המחסום, שם ממוקמות הלשכות כולן.

חתול שחור, בטח כזה שהולך על הראש זה סימן רע.

שב"כ שהולך על הראש זה סימן רע מאד ביחוד למי שגר בעזה.