קלנדיה - השער שמיועד למעבר עגלות לא נפתח
במחסום קלנדיה מושג הזמן אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה מושג החירות אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה המרחב האישי אינו ערך קבוע.
במחסום קלנדיה הזמן, החירות והמרחב האישי הם תלויי נהלים, פקודות וגחמות.
בגלל שתושבי עזה החולים שחוזרים הביתה אחרי טיפולים ואשפוזים בגדה או במזרח ירושלים מכירים את חוקי המקום הם מגיעים למשרדי המת"ק מוקדם ככל שעולה בידם, מפקידים את התעודות בידי נציגי המנהל ומחכים עד לשעות אחה"צ, עד שיותר להם לצאת ולנסוע הביתה.
חולים ונכים יושבים שעות רבות ומחכים בלא שיסופק להם מזון. הסגר בכפייה שכזה.
ביום זה רק בשעה 4.30 איש המנהל הוביל את קבוצת השבים לעזה אל מחוץ למתחם המחסום, אבל השער שמיועד למעבר עגלות לא נפתח, "כבר שבועיים זה מקולקל" אמר אחד שיודע.
נתקע שם אב שהוביל את ילדו שסובל משיתוק מוחי בעגלת ילדים כי אין כסף לכיסא נכים ואין גם כסף לתרופות לילד, נתקעה שם קשישה בכיסא גלגלים ונתקע איש שמתנייד עם הליכון.
ניסיונות חוזרים לפתוח את השער הנעול לא צלחו והעיכוב הוסר רק כשאיש המנהל התעשת והוביל את מוגבלי התנועה בדרך עוקפת.
בשעה וחצי שחיכיתי עד לבוא החולים התקיימו בסמוך שני נהלי גב-אל-גב.
בגלל ה"שיפוצים" שבמקום נהרסה הרחבה שבה היו מעבירים את החולים מהגדה לירושלים וחזרה, כבר חודשים האמבולנסים משני הצדדים נאלצים לתמרן כדי להגיע ולעמוד זה מול זה בין שני נתיבי תנועה שבמרכז מחסום הרכבים, מקום שלהולכי רגל (כמוני) אסור באיסור חמור להגיע אליו. אבל ביום האמור הצוות שתפעל את מחסום הרכבים היה נוח לבריות והגעתי לכדי מגע ושיחה עם הצוותים הרפואיים.
- מירושלים לרמאללה הועבר אדם לאחר ניתוח בבטן. המשך הטיפול ושלב ההחלמה ייעשה בבי"ח ברמאללה, שם גם ישהה בחברת בני משפחתו שלא תהיה להם מניעה מלשהות לידו ולבקרו כרצונם ולרצונו.
- מרמאללה לירושלים, כשהוא מחובר לחמצן ומלווה ברופא הועבר אדם לאחר התקף לב, "יש לו גם סרטן בראש", אמר נהג האמבולנס. בביה"ח מוקאסד יטפלו בו, אולי ייטיב מצבו, אבל מצב הבדידות והניתוק מהמשפחה מה יהא עליו?
