מחסומי הצפון: שערים חקלאיים וגדר המערכת פרוצים לרווחה יום ולילה

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
צופות ומדווחות: 
נטע גולן ושולי בר (מדוות מצלמת)
02/10/2019
|
בוקר

בשעה שש במחסום ברטעה הגדול במחסומי הצפון

התנועה זורמת. מורכבת ממספר די מצומצם של פועלים, בעלי אישורי עבודה ומעבר לברטעה ומרחב התפר ולישראל. אחה"צ יחזרו מכאן  עשרות אם לא מאות פועלים, שעבדו בישראל אך לא הורשו לצאת מכאן בבוקר. סככת המעבר המתכתית חשוכה כבר כמה ימים, אומר איברהים, לעומת זאת מסביב הכל מואר. מפתח הטרמינל אפשר לראות שיש פקק, תור, שמתפוגג אחרי מספר דקות. השירותים, מדווחת נטע, נקיים אך מצחינים. המחסום הגדול הזה שקק תנועה ופעילות עד לפני חצי שנה או יותר. עתה, הפועלים הרבים שרוצים להגיע לעבודה במהירות, נשלחים למחסומים רחוקים יותר דווקא, מה שמקשה עליהם אך מקל על עובדי המחסום.

בשעה שש וחצי במחסום החקלאי עאנין

בכניסה לכביש המוליך למחסום, בין עצי הזית, מושלכים כל מיני גרוטאות ואשפה. אנשי עאנין (בראשם מ' מכרנו הוותיק) אוספים את הגרוטאות במרחב התפר הקרוב, במטרה להחזירן לכפר ואיכשהו להוציא מהן כמה גרושים. אומרים שיש בכפר מפעל מחזור, ואולי אלה פשוט עסקי אלטע זאכן. יוזמת הגרוטאות נתקלת מדי פעם בהתנגדות מצד הכיבוש, לרוב חיילי מ"צ. הטענה היא שעאנין הוא מחסום חקלאי וכורסה זה לא סחורה חקלאית.. (!). אז כשלא מרשים להעביר הכל נזרק בין הזיתים ומחכה למשיח. לעיתים החיילים מתעלמים ומניחים לגרוטאות לעבור לכפר כאילו היו סחורה חקלאית. עכשיו אנחנו בתקופת האיסור. מ' איבד את אישור המעבר שלו מספר פעמים בגלל שחזר וניסה להכניס גרוטאות למרות האיסור. הוא הצליח להחזיר לעצמו את האישור כל פעם, אחרי המתנה של שבוע שבועיים.  

השער הראשי למחסום פתוח, או פרוץ, או פשוט לא ננעל כבר זמן רב. החיילים מגיעים למחסום ומתארגנים לאט. לא בוער. הבוקר עוברים שני טרקטורים ולא יותר מ 10 אנשים. המסיק מתקרב אך טרם נמסרו האישורים המיוחדים לעונה זו, הנמשכת חודש ובה המחסום פתוח יום יום (ולא רק פעמיים בשבוע) ובני משפחה נוספים מורשים לעבור למסוק. מי שאין בידו אישור לעבור מכאן, ממילא עובר במחסום ברטעה המרוחק. 

שעריםinfo-icon

בדרך אל המחסום הבא אנו חוצות אום אל פחם. העיר הגדולה שהיא בלגן של נוף עירוני מרהיב ומרתק: ישן ועתיק לצד חדש ומסנוור, סמטאות צרות, עתיקות, בין בתים ישנים מתפוררים; וילות חדשות, ענקיות, מגלומניות, עתירות עמודי שיש בסגנון חלף עם הרוח; המון מסגדים עם מינָרֶטים נישאים וכיפות זהובות וגם כסופות.

בשבע הגענו למחסום טייבה רומנה (חקלאי)
בזמן האחרון אנחנו שומעות ממכרים פלסטינים שגדר המערכת פרוצה לרווחה במקומות רבים ובולטים לעין. שמחסומים חקלאיים שנפתחים רשמית בידי חיילים פעם או פעמיים בשבוע -  נשארים פתוחים לרווחה יום ולילה, לא נועלים ולא סוגרים אותם. אנשים עוברים בהם חופשי, ומכוניות לא יכולות לעבור כי הצבא, שמשאיר את המחסום פתוח, חסם את המעבר עם קוביות בטון שהביאו במיוחד!! כך במחסום החקלאי זיתא, ובהמשכו יש פרצה גדולה מאוד בגדר לכיוון זמר. ליד נזלת עיסא (קרוב לבאקה) מייד אחרי החומה ,יש פתח גדול בגדר ואנשים עוברים שם בגלוי,  אפילו בעלי אישורי מעבר ובעיקר חסרי אישורים מעבר. נאמר  לנו שמאות אנשים עוברים משם לבאקה המערבית (הישראלית) ועולים על אוטובוסים לחדרה ולתל אביב. אומרים לנו שהצבא לא עושה כל מאמץ לתקן את הפרצות וגם לא מנסה לתפוס את השועלים. הם שואלים אותנו אם מדובר באיזו טקטיקה מתוחכמת? האם זה קשור לבחירות? הם מבולבלים ותוהים איך ייתכן שהכיבוש רואה ושותק? ואולי זה השלום המיוחל? הם נהנים מאוד מהמצב החדש וכבר התחילו לפחוד שיום אחד יתעוררו ויגלו שזה חלום.

פגשנו במחסום טייבה רומנה את נציג מת"קinfo-icon, ממש ליד שני פתחים גדולים בגדר, אחד צמוד לשער החיצוני והשני ממול. לטענתו אין מה לתקן את הפרצות האלה, כי תכף אחרות יצוצו במקומן (?). סביב הפרצות יש עקבות מרובים וניכר בבירור שהן כבר הפכו למעבר זמין ונגיש.