קלנדיה

צופות: 
נתניה (צילום), חנה שטיין (דוח); תרגום: טל ה.
02/09/2018
|
בוקר

בוקר איטי מאוד במחסום קלנדיה

כשהגענו בשעה 5:25, באיחור קל, מצאנו שני תורים ארוכים שהגיעו עד לכביש במקום שלושת התורים היותר קצרים הנראים שם בדרך כלל. נראה שאחת הקרוסלות התקלקלה וזו הייתה הסיבה.

היה קשה להבין כמה מאשנבי הבידוק פתוחים – המספר נע בין ארבעה וחמישה. בשלב מסוים נשמעה הודעה שאחד המחסומים פתוח לאנשים ללא מטען. נראה שהייתה בעיה עם הרמקול, ולכן ההודעות הושמעו פשוט בצעקות שלא תמיד היו ברורות.

כשהגענו החייל בתפקיד בעמדת הבידוק ניסה לעזור לכמה אנשים – הוא סייע לאישה לעבור על פני ההמון שבתוך הכלוב ולהגיע ישר לקרוסלה (זה קרה לפני שהגיעה למקום קבוצת נשים). הוא גם התקשר בטלפון למען אדם שנשלח בחזרה מהמחסום כדי לפתור בעיה עם ההיתר שלו.  למרות שהניסיון כשל, התרשמנו מצעד חריג זה של אמפתיה.

לאחר שהוחלף החייל בשעה 6 הופיעו במקומו משטרה צבאית, מאבטח ושוטר אזרחי.

קצין המת"ק הגיע מעט לפני 6:30 ועד אז כבר הצטבר המון רב למדי לפני השער ההומניטארי.

התרשמנו מהתנהגותם השקטה (הכנעה? דיכאון?) של הממתינים בתור, כשלפתע, בשעה 6:40, חלף בהם איזה זיק והחל התוהו ובוהו הרגיל.  במקרים כאלה תמיד נוצר לנו מקום בסככה כדי להיחלץ משם בקלות ולראות שאין כל התקדמות בבניין החדש. אבל עם שובנו כבר עמדו התורים מחדש.

בשעה  7:40 הגיעו התורים עד למעט מחוץ לסככה ועמדנו באחד מהם. לקח לנו 25 דקות לעבור. (כמה זמן היו אמורים אלה שעמדו בתור הזה קודם, ליד הכביש?) מעט לפני השעה 8 ראינו שרבים הורשו לעבור בקרוסלה בבת אחת, ואז נסגר השער ההומניטארי והחייל המפעיל אותו עזב.

בעת המשמרת שלנו ניגשו אלינו שני גברים עם בעיות בהיתרי הכניסה שלהם, והפנינו אותם לצוות של סילביה.

כשיצאנו בצד הישראלי של המחסום כדי לעלות על אוטובוס העירה, גילינו שהאוטובוסים הועברו כולם לחניון מרוחק למדי. אין לנו מושג אם זה סידור זמני.